התאגדות עובדים - זכות שלילית או חיובית

"התאחדות הבכירים בבתי הקזינו בקוויבק" מייצגת מנהלים זוטרים בבתי קזינו של "אגודת בתי הקזינו בקוויבק". ההתאחדות ביקשה הכרה בתור הארגון היציג של אותם מנהלים. החוק בקוויבק מכיר בזכות ההתארגנות וקובע כיצד להכיר בארגון עובדים יציג. הוא קובע גם שאין להכיר בהתארגנות יציגה של עובדים מנהלים. ההתאחדות טענה שההחרגה מפירה את זכות ההתארגנות. בית הדין לענייני עבודה קיבל את טענתה. בית המשפט בערכאה ראשונה קיבל את ערעור האגודה. בית המשפט לערעורים של קוויבק קיבל את ערעור ההתאחדות. בית המשפט העליון של קנדה קיבל פה אחד את ערעור האגודה: Société des casinos du Québec inc. v. Association des cadres de la Société des casinos du Québec, 2024 SCC 13.

השופט ג'מאל פסק בהסכמת שלושה שופטים שיש מסגרת אחת לבחון אם חוק מפר את חופש ההתאגדות שבמגילת הזכויות - בין בהיבט ה"שלילי" שלו ובין בהיבט ה"חיובי" שלו. בשלב הראשון יש לבחון אם פעולה מסוימת נכנסת לגדר הזכות המוגנת. בשלב השני יש לבחון אם מעשי המדינה פוגעים פגיעה ממשית בפעולה הזו בתכליתם או בתוצאתם. אם מדובר בחוק שמוציא קבוצות שונות מתחולת חופש ההתאגדות, יש להתחשב בשלושה תבחינים: האם הוא מונע גישה להסדר חוקי מסוים, להבדיל מלזכות חוקתית; הרף הראייתי (פגיעה משמעותית) להוכיח פגיעה בזכות על דרך של תכלית או תוצאה; האם המדינה היא שאחראית לכך שאדם אינו מסוגל לממש את הזכות. התבחינים הללו הם חלק מהבחינה הרגילה.

החוק בקוויבק פוגע בחופש ההתאגדות של המנהלים. יש לעבור לשלב השני. החוק לא נועד לפגוע בזכות, אלא להכיר בהבדלים בין מנהלים לעובדים ולמנוע ניגוד עניינים בפעולת המנהלים. הוא אינו מגביל משמעותית את היכולת של מנהלים לנהל משא-ומתן קיבוצי. לכן גם תוצאתו אינה פוגעת משמעותית בזכות. החוק אינו מפר את הזכות החוקתית.

השופטת קוטה סברה בהסכמת הנשיא וגנר שיש להבחין בין שני סוגי פגיעות בזכות. אם הפגיעה היא בזכות "שלילית", כלומר המדינה מתערבת בפעילות מוגנת, חלה המסגרת הדו-שלבית שתוארה. אם הפגיעה היא בזכות "חיובית", כלומר המדינה אינה מאפשרת לאדם להשתתף בפעילות מוגנת, יש לבחון את הטענה לפי שלושת התבחינים שנזכרו במקום המסגרת הדו-שלבית.

ההתאחדות מבקשת להכיר בזכות חיובית של המנהלים. היא מבקשת להחיל עליהם הסדר חוקי מסוים, כלומר לתת להם גישה אליו. אין לחוק תכלית או תוצאה של פגיעה משמעותית בזכות. הטענה כלפי האיגוד נוגעת לכך שהפר חיובים בחוזה, ולמדינה אין אחריות לכך. כל אחד מהשלבים מביא לדחיית העתירה.

השופט רואו הצטרף לחוות הדעת של השופטת קוטה ונתן טעמים נוספים להבדל בין דיון בזכות שלילית לדיון בזכות חיובית.

לעיונכם - פסק הדין, כתבי הטענות והדיון.