בחירות הן מלחמה פוליטית

הליכה לבחירות נוספות במקום למצות את התוצאות שהתקבלו היא התאבדות. אין אפשרות להגדיר זאת אחרת. זו התאבדות פוליטית. במקום להתחיל בקמפיין בחירות נוסף, שעלול להביא לכך שאחוז המצביעים בעד המשך שלטונה של ממשלת 7 באוקטובר יהיה גבוה יותר ושוב נופתע, חובה לעצור, לחשוב ולהבין את משמעות התוצאות שכבר התקבלו. הבחירות הן שדה קרב פוליטי, ובשדה הקרב מי שרוצה לנצח אינו יכול להרשות לעצמו להסתפק בכך שהוא צודק, מוסרי או נאמן לעקרונותיו. הוא חייב להבין כיצד מנצחים. לא לחינם סיסמת יחידת העילית דובדבן היא: "בתחבולות תעשה לך מלחמה", ואני מוסיף - ותנצח!

הגיעה העת להיכנס לנעליו של הגוש שהפסיד. להבין שהוא כבר הבין מדוע הובס, להניח שהוא מתכנן כיצד להפוך את התוצאה, ובעיקר ללמוד ממנו כיצד מתנהלים כאשר המטרה המרכזית היא השגת השלטון ושימורו. רק נראה מה קורה במקומות החשוכים, כמו כספים מקטר למשל, שרק החלה, בניגוד לאנשים שעובדים בקטר ומקבלים ממנה משכורות למשל. מה יותר לגיטימי? נתניהו הוכיח לאורך שנים שהוא יודע לשנות עמדות, לכרות בריתות עם יריבים ולהתפשר על עקרונות כאשר הדבר משרת את הישרדותו הפוליטית. הוא ישב בממשלה עם מפלגת העבודה, הקים ממשלת אחדות עם בני גנץ ואף התקיימו מגעים פוליטיים עם רע"ם.

ומה עושה הצד השני? ממשיך להתווכח עם עצמו מי ראוי לשבת עם מי, מי ייפגע אם ידברו עם מפלגה מסוימת ומי לא יסלח למי על שיתוף פעולה פוליטי. די. הבחירות הסתיימו. עכשיו צריך לנצח במערכה על הקמת הממשלה. נכון, התוצאות הנוכחיות, בעיני כמה אנשים, אינן אידיאליות. אבל בפוליטיקה, כמו במלחמה, לא תמיד מקבלים את שדה הקרב שבוחרים. לפעמים צריך לנצח בשדה הקרב שנוצר. אם קיימת אפשרות להקים ממשלה חלופית באמצעות שיתוף פעולה עם אזרחי ישראל הערבים ונציגיהם בכנסת, צריך לבחון אותה ברצינות. לא להתבייש, לא להתנצל ולא להיבהל מהסיסמאות של הצד שהפסיד.

עם ערבים, עומדים ויושבים. יש די אנשים בצד המנצח שיכולים לשנות את התמונה לטובה. הדבר דורש גמישות, תעוזה, נכונות לפשרות ובעיקר הבנה שהמטרה אינה לנצח בוויכוח הפנימי, אלא לנצח במאבק על עתידה של המדינה. הצד שהפסיד לא יישב בחיבוק ידיים. הוא יחפש כל סדק, כל טריק וכל שטיק, בקיצור כל מחלוקת וכל הזדמנות לחזור לשלטון. 'הכול בכול, בסוף יכול!!!'

מי שחושב שמערכת בחירות נוספת תביא בהכרח לתוצאה טובה יותר, עלול להתעורר ולגלות שהניצחון שהיה בידיו נעלם, והסיכוי שיחזור נעלם באופק. במלחמה פוליטית אין פרס על טוהר הכוונות. יש אחריות לתוצאה. ואאם כבר הושג הישג בקלפי, אסור להפקיר אותו בשם הרצון להשיג ניצחון מושלם. הגיעה העת להפסיק להתנהג כאופוזיציה ולהתחיל לחשוב כמו מי שמסוגל להקים ממשלה, כי המטרה אינה לנצח שוב בבחירות. היא עלולה להיות בלתי אפשרית. המטרה היא להקים ממשלה, להחליף את השלטון ולשנות את עתידה של מדינת ישראל. yes, WE CAN!!!