בית המשפט נתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה שבו התחייבה שטראוס לסמן החל מ-6.4.08 מוצרי "חלב נוכרי". ההסדר אושר למרות התנגדות היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז שטען כי יש למנות בודק שיבדוק אם ההסדר "ראוי".
מדובר בהסכם פשרה בתביעה ייצוגית נגד שטראוס שהגיש יצחק פינצ'וק באמצעות באי-כוחו עוה"ד מרדכי אייזנברג ועפר לרינמן. בתביעה נטען כי העדר ציון "חלב נוכרי" על אריזות מוצרים חלב מסוימים המיוצרים בשטראוס ומכילים חלב נוכרי "מהווה משום הטעיה מצד שטראוס כלפי כלל ציבור שומרי הכשרות, המקפידים על האיסור ההלכתי לצורך מוצרי חלב המכילים 'חלב נוכרי', היינו מרכיבי חלב, אבקת חלב או חלבוני חלב המיוצרים בחו"ל ושאינם 'חלב ישראלי'". התובע טען כי "אי סימון מוצרי חלב הרלוונטיים - גבינות מסוג סקי, יוגורט, דנונה וכו, כמכילים 'חלב נוכרי', גורם לו ולחברי הקבוצה אותה ביקש לייצג, לצרוך מוצרי חלב האסורים למאכל על-פי אמונתם הדתית, ללא ידיעה שהם אכן אסורים לאכילה מבחינתם".
שטראוס התחייבה לסמן
בהסדר הפשרה התחייבה שטראוס "לסמן על מוצרי החלב שלה שבכשרות 'רגילה' המכילים רכיבים המופקים מחלב נוכרי סימון הנותן ביטוי לעובדה זו באופן ברור - הכל בהתאם לדרישה הנ"ל של ועדת הכשרות של מועצת הרבנות הראשית, שהרב מיטליס הודיע כי הוא מסכים לה". זאת החל מ-6.4.08 (ראש חודש ניסן).
בהחלטה ציין השופט ישעיה כי היועץ המשפטי לממשלה התנגד להסדר בטענה כי הוא "טעון בדיקת בודק אובייקטיבי שיחווה דעתו האם ראוי הוא מנקודת מבטה של 'הקבוצה' אותה אמור התובע לייצג". השופט הוסיף כי אישר את ההסכם למרות התנגדות היועץ שכן "אופיו של ההסדר ותוכנו אינם מחייבים מינוי בודק בטרם יאושר על-ידי בית המשפט. עיקרו של ההסדר צופה פני עתיד לאמור: שטראוס מקבלת עליה את דרישת התובע לציין באריזות מוצרי החלב הרלוונטיים המיוצרים על ידה, את העובדה כי המוצר מכיל 'חלב נוכרי'. 'בתמורה' מוותרים, התובע וקבוצת התובעים הפוטנציאליים על פיצויים בגין עוגמת נפש שנגרמה להם בעבר כתוצאה מצריכה בלתי מודעת של מוצרים בלתי כשרים מבחינתם".
ויתור ראוי לשבח
אני תוהה, הוסיף השופט, "מה יעלה ומה יתרום מינוי בודק, בנסיבות אלה, שהרי שטראוס נענתה במסגרת ההסדר לדרישת התובע במלואה והסירה את 'המפגע' מבחינת שומרי הכשרות בסימון את שראוי לסמן על אריזות המוצרים הרלוונטים. בכך יוסר כל מכשול אפשרי מעיני המקפידים הקפדה יתירה על דיני הכשרות".
יתירה מכך, "'ויתורם' של התובע וחברי הקבוצה הרלוונטית באמצעותם, על פיצוי כספי בגין נזקי העבר לא רק שאינו טעון בדיקה על-ידי בודק, שמא יש בו משום פגיעה בחברי הקבוצה, שאינם מיוצגים בשלב זה אלא שראוי ויתור זה לשבח".
השופט כתב עוד כי יש בוויתור זה "כדי להצביע כי אין עיני התובע או קבוצת התובעים הפוטנציאליים נשואות לבצע כסף או לפיצוי כספי בגין נזקי העבר שנגרמו להם, לטענתם. די להם בתיקון הטעון תיקון מבחינתם, ובכך 'בא לציון גואל'. את הויתור הכספי שנתבע בנסיבות אלה, ניתן לאשר אף ללא בחינה של מומחה או בודק. הבודק שיהיה מומחה בתחום הכשרות, כמצוות המחוקק, לא יתרום מנסיונו וידיעותיו בהכשרות בהכשרות, מאומה לגבי השאלה האם הויתור על הפיצוי הכספי ראוי והוגן בנסיבות הענין. מה עוד שלאור הכחשתה של שטראוס את דבר קיומה של הטעיה מצידה, כלל לא ברור אם התובענה היתה מאושרת בסופו של יום כייצוגית ואם כן, מהו שיעור הפיצוי לו היתה זוכה קבוצת התובעים. ודאי שאין מקום למינוי בודק על-מנת לבחון האם ראוי שיעור הגמול שיפסוק בית המשפט לתובע ולבא-כוחו, שהרי בסוגיה זו נתונה הסמכות הבלעדית לבית המשפט".
השופט הדגיש כי בנסיבות אלה "הסדר הפשרה שהושג בין הצדדים 'ראוי הוגן וסביר' ויש לאשרו וליתן לו תוקף של פסק דין ללא צורך בחוות דעת של בודק קודם לכן". כך, "חרף הסתייגותו או התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה, אני מאשר את הסכם הפשרה, ונותן לו תוקף של פסק דין. אני פוסק לתובע -המבקש ולבא-כוחו גמול ושכר טירחת עורך דין בסכומים עליהם הוסכם עם שטראוס, היינו -.15,000 שקלים גמול לתובע ו-.35,000 שקלים כשכר טירחת עו"ד לבא-כוחו".
שהרבנות הראשית לא תקלקל
בא כוח התובע, עו"ד מרדכי איזנברג אומר ל Nfc כי הם נאלצו לנקוט בהליכים משפטיים למימוש הנחיות הרבנות הראשית לישראל "בשל אזלת ידו של הרב הראשי לישראל הנוכחי. לצערנו בתקופה זו נכנעת הרבנות הראשית לאינטרסים של בעלי ההון היצרנים וחברות הפרסום מטעמם, תוך הפקרת אינטרסים של צרכני הכשרות". איזנברג הביע תקווה כי סימון כלל מוצרי חלב נוכרי ייראה עוד לפני פסח הקרוב וזאת בתנאי "שבינתיים הרבנות הראשית לא תקלקל השג זה בויתורים נוספים לבעלי ההון".
