בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר (יום ג', 1.4.08) 4 שנות מאסר בפועל על אבי קיקוס שהורשע בעבירת אינוס של נערה בת 16. מדובר באח הצעיר בשנתיים של חנית קיקוס ז"ל שנחטפה נאנסה ונרצחה לפני כ-15 שנים.
בהחלטה כתבו השופטים ברכה אופיר תום, מרים סוקולוב וישעיהו שנלר כי למרות מסוכנותו המינית הנמוכה, והמעשה ש"לא בוצע באלימות", המנעות ממאסר בפועל משמעו "חוסר התחשבות מוחלט באינטרס הציבורי ההרתעתי ובהגנה המתחייבת על שלומן וגופן של המתלוננות ונפגעות עבירות מין".
נסעו ביחד לצוק חשוך
מדובר בפרשה משנת 2005. השניים, המתלוננת אז בת 16 ואבי קיקוס שהיה אז בן 25, הכירו ונפגשו מספר פעמים. בפגישתם השלישית, באפריל 2005, אסף קיקוס את המתלוננת מביתה ונסע עימה לכיוון חוף הים בראשון לציון. בהגיעם לצוק חשוך המשקיף על חוף הים, עצר קיקוס את הרכב, והמתלוננת ביקשה ממנו כי ישיב אותה לביתה. המתלוננת סירבה לבקשותיו לנשקה, בציינה כי היא אינה מעוניינת וכי יש לה חבר. הוא רכן לעברה והחל לגעת בגופה, בכתפה ובחזה, וכן לנשק את גופה ואת צוארה, כשהוא אוחז בידיו במתלוננת בחוזקה. בתוך כך הטה את המושב הקדמי עליו ישבה המתלוננת באלכסון לאחור. הוא המשיך ונישק אותה בניגוד לרצונה על חזה, נגע בו מעל הבגדים והכניס ידיו אל מתחת לחולצתה בעוד היא ניסתה להודפו מעליה כל אותה העת". בהמשך, על-פי הכרעת הדין, ביצע את מעשה האינוס כשהוא אוחז בה בחוזקה וסירב לבקשתה להפסיק עד "שהגיע לפורקנו".
לא הביע חרטה
התביעה דרשה לגזור עליו מאסר ממושך בפועל ולפצות את המתלוננת. "זאת בשל חומרת העבירה בה הורשע ונסיבותיה, על פגיעתה הקשה במתלוננת כעולה מתסקיר נפגעת עבירה ועל העובדה כי הוא לא נטל אחריות למעשיו ולא הביע חרטה". מנגד הסנגורית עו"ד גבאי, ביקשה לאפשר לו להשלים הליך טיפולי בגמילה מסמים באשר הוא מצוי בשלביו המתקדמים. "נוכח נסיבות חייו הקשות של קיקוס ולנוכח מסוכנותו המינית הנמוכה כעולה מחוות דעת המרכז להערכת מסוכנות יש לסטות מנורמת הענישה המקובלת וליתן עדיפות לפן השיקומי על פני הפן ההרתעתי", טענה הסניגורית.
כאמור, השופטים גזרו על קיקוס מאסר בפועל ואף סירבו לדחות את ריצוי העונש עד לאחר טיפול הגמילה. בהחלטה כתבו כי קיקוס "ניצל את מערכת היחסים הידידותית שנרקמה בינו לבין המתלוננת לצורך פורקן מיני ומימוש מאווייו הרגעיים תוך רמיסת רצונה וכבודה של המתלוננת ובעל אותה חרף התנגדותה המפורשת למעשיו". הם ציינו כי באותה העת הוא היה נשוי והיא נערה צעירה בת 16 "פער הגילים ביניהם בן 9 שנים, אינו מותיר מקום לספק בנוגע ליחסי הכוחות בין השניים, אשר כפי שיצויין אכן הוכרעו במידה רבה בכוח הזרוע הגם שלא היה שימוש באלימות של ממש".
אונס- מעשה נפשע בזוי ודוחה
עוד כתבו כי "אונס הוא לעולם מעשה נפשע, בזוי ודוחה, הנותן פורקן ליצריו של הפוגע, תוך השפלת הקורבן ורמיסת כבודו עד תום. הלכה פסוקה היא כי בעבירות מין, יש ליתן ביטוי הולם לחומרת המעשים באמצעות הטלת עונשים ממשיים ומרתיעים".
ממימצאי תסקיר נפגעת עבירה שהוגשו לבית המשפט עולה כי בעקבות האונס "חלה הידרדרות בתפקודה בבית הספר מבחינה לימודית ונפגעה באופן קשה יכולת הריכוז שלה. כמו כן, ניכרים אותות הפגיעה גם במישור החברתי. המתלוננת, אשר לפני האירוע היתה באופייה נערה חברותית שנהנתה לפגוש חברים ולהיות 'במרכז הענייניים', מגלה כיום חוסר אמון ונוקטת במנגנון של 'הימנעות רגשית והימנעות מקשר בינאישי משמעותי', התנהלות המשקפת תסמין אופייני לנפגעות תקיפה מינית".
עדות האם במקום תסקיר
השופטים ציינו לעומת זאת כי לא הונח בפניהם תסקיר בעניינו של קיקוס למרות שהופנה לקבלתו. "עקב מדיניות היציאות הנוקשה בקהילה הטיפולית לנפגעי סמים בה השתלב, לא יצא לפגישה עימם ולא עלה בידם לערוך תסקיר וליתן המלצה כלשהי לעניין העונש". ההחלטה על עונשו התבססה איפוא על חוות הדעת של המרכז להערכת מסוכנות ועדות אמו.
בין העדים שטענו להקלה בעונשו היתה אמו של קיקוס, אשר טענה כי בנה התדרדר בשל רגשות אשם קשים בנוגע לפרשת רצח אחותו. לטענתה הנאשם לא סיפר מיידית להוריו על שיחת טלפון שקיבל באותו ערב מחברתה של חנית שהודיעה לו כי אחותו לא הגיעה למקום המפגש שקבעו ביניהם. "בבכי מר ובהכאה על חטא סיפרה האם על האצבע המאשימה שהפנתה המשפחה כלפי הנאשם באותה תקופה של חיפושים אחרי הגופה ועל רגשי האשם והתסכול שנשא על גבו מגיל כה צעיר ואשר לא נתנו לו מנוח. הנאשם התרחק מהמשפחה ומצא לעצמו מפלט בסמים ודחה ניסיונות להתקרב אליו".
עדה נוספת, עובדת סוציאלית בקהילה טיפולית "זוהרים" בתיה שילת העידה כי "הנאשם מתפקד היטב בקהילה, משתף פעולה מגלה פתיחות רגשית ונוטל חלק משמעותי ופעיל הן בשיחות קבוצתיות עם חברים נוספים והן בשיחות פרטניות. היא העריכה כי הטלת עונש מאסר בפועל על הנאשם תהיה נפילתו חזרה למעגל הסמים".
העונש המזערי הקבוע בחוק
"הכף במקרה זה נוטה לקולא", כתבו השופטים בגזר הדין. "גם בשל העובדה כי המעשה מוגדר "בעל מסוכנות מינית נמוכה" והאירוע "אינו נמנה על הרף העליון של מדרג מעשי האונס מאחר ולא בוצע באלימות". עם זאת, מדובר בעבירה חמורה ביותר שגרמה נזק למתלוננת. "ככלל בעבירות כגון דא נסוגות נסיבותיהם האישיות של הנאשמים בפני האינטרס הציבורי הרתעתי".
סורבה גם בקשתו של קיקוס לדחות את ריצוי עונשו עד להשלמת ההליך הטיפולי בגמילה מסמים. "על אף התרשמותנו החיובית מתובנותיו של הנאשם ורצונו האמיתי בשיקום חייו, אין אנו סבורים כי קיימות נסיבות המצדיקות סטייה כה חריגה מרמת הענישה הנהוגה בעבירות מין מעין זו שבה הורשע". אין מנוס, הם כתבו, "מלהטיל על הנאשם עונש מאסר לריצוי בפועל, אולם בהתחשב בנסיבותיו האישיות החריגות וביתר הנסיבות לקולא מצאנו לנכון שלא למצות עמו את הדין ולהשית עליו את העונש המזערי הקבוע בחוק לצד העבירה בה הורשע".
בנוסף על עונש המאסר שהושת על קיקוס, הוא גם יפצה את המתלוננת בסכום של 15,000 שקלים.