פרס: ויצמן הגיע למשכן בכנפיו; <br>אולמרט: שרת התנגד להכרזת י-ם כבירה

נשיא המדינה שמעון פרס וראש הממשלה אהוד אולמרט נשאו (יום א', 6.4.08) דברים בטקס האזכרה הממלכתי לזכרם של נשיאים וראשי ממשלה שהלכו לעולמם. השנה הוקדש הטקס לזכרם של נשיאה השביעי של מדינת ישראל, עזר וייצמן, ולזכרו של ראש הממשלה השני של המדינה משה שרת.

בטקס נכחו והרבנים הראשיים לישראל יונה מצגר ושלמה עמר, נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, מפקד חיל האוויר אלוף אליעזר שקדי, הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, יו"ר האופוזיציה ח"כ בנימין פוטין, ונציגי משפחותיהם של ראשי הממשלה והנשיאים שהלכו לעולמם. בלט בהיעדרו הנשיא לשעבר משה קצב, שהוזמן אך לא בא.

הנשיא פרס אמר בנאומו בהתייחסו לעזר ויצמן, כי "ויצמן היה שובר שגרות. הוא הגיע למשכן הנשיא, אם אפשר לומר כך, בכנפיו יותר מאשר ברגליו. הכנפיים נועדו למרחקים, הרגליים לטווחים קצרים. בבגדי הטייס או בחליפת נשיא, עזר היה תמיד נלהב, תוסס, שופע חיוניות, צבר עוקצני, בעל נפש צעירה ומרדנית. הוא נטה להיות ספונטני, אפילו מהיר, ושלא להתיר לאיפוק ליצור שעמום. אבל הוא גם בורך באינטואיציה זריזה, אינטליגנציה מתפרצת כברק, היגיון יסודי וכושר אבחנה לזהות עמדה, ולשנות אזימוט בהתאם לנסיבות חדשות, או אתגרים בלתי צפויים".

עוד הוסיף הנשיא כי "המיזוג הזה, להיות מדינאי בעקבות דודו, ולהיות 'הטוב לטייס"' שהקסים את בני דורו, סימל ויוסיף לסמל את המהפך הגדול שעבר העם היהודי, מגלות לעצמאות, ממצוקה למעוף".

בהתייחסו למשה שרת, אמר הנשיא: "אני יכול לומר שרחשתי ועודני רוחש לו גם היום, הוקרה עמוקה, שאינה תלויה בדבר. הוקרתי אותו גם מפני שהעז להתייצב מול בן גוריון. לא הסכמתי עמו, אבל הערכתי את אומץ ליבו. משה שרת הניח את היסוד לדיפלומטיה הישראלית החדשה. הוא דחה כל רשלנות. הוא לא אהב 'קומבינות' או אימפרוביזציות. הוא עמד על דעתו בעוז ובנחישות, ללא התחשבות במחיר".

ראש הממשלה אמר על עזר וייצמן כי היה איש שובה-לב. "קצב-דיבורו, שפתו המחוספסת, הדרור שהתיר ללשונו, גינוניו, צחוקו, חיוכו, האור השובב שריצד בעיניו, הילכו קסם. איש כובש היה. נלהב, לא-עצור. זן ארץ-ישראלי מקורי יחיד ומיוחד. קל היה לטעות בעזר ולייחס לו חוסר-רצינות, חופזה, ביטחון-עצמי מופרז. אבל עזר היה אחד המנהיגים השקולים, המקוריים והיסודיים ביותר.

"ברוחו ותחת ידיו כמפקד חיל-האוויר נבנה והשתכלל החיל, תוך תכנון מבצעי קפדני ורב-דמיון ותעוזה, אל המדרגה העליונה של חילות-האוויר בעולם. בתפקידיו כשר בממשלה, כמנהיג פוליטי וכחבר-כנסת, הוא חתר למטרות גדולות ולאופקים-רחבים. הוא, עזר, שהיה נץ-שבניצים כל-עוד לא נפתח הצוהר-לשלום, לא נותר מעוגן וכבול בחשיבה מקובעת. בהיווצר ההזדמנות לפריצת-הדרך - הוא הסתער עליה בתנופה במלוא מוטת-כנפיו. כי עזר הילך בגדולות והיה איש אופטימי ודבק-במטרה, ציוני מקסימליסטי על-פי-דרכו שראתה בהשגת-השלום את פסגת-יעדיה וחזונה של הציונות.
"הוא האמין כי את הזמן יש לנצל ואין להחמיץ שום שעת-כושר לסלול נתיבות-שלום. כשנבחר לנשיא - אפפה אותו אהבת-העם. הוא הטביע בנשיאות את חותמו ואת טעמו, והוא קבע הלכה מחייבת לכל הבאים אחריו - לפקוד ברגישות ובאחווה משפחות שכולות באבלן ולהביא להן באופן-אישי ובלתי-אמצעי, כאזרח-הראשון, את תנחומיה של המדינה.

"בהזכירי אותו כעת, עומדות לנגד-עיני הבעת-פניו, קריצת-עינו, חיוך-שפתיו, וקולו המוכר רועם באוזני במשובה. אני מתגעגע אליו וזוכר אותו גם כחבר אשר חוות דעתו, עצתו, גערותיו וחיבוקו - היו לי תמיד למשענת".


על משה שרת אמר אולמרט, הי הוא אומנם איננו חקוק בזיכרון הציבורי העכשווי כמו עזר ויצמן, כי הוא שייך לתקופה מוקדמת, תקופת "המדינה-בדרך" וראשית-המדינה, "אבל בדפי ההיסטוריה של ישראל שמור לו מקום-של-כבוד. "הוא היה שותף לדוד בן-גוריון באסטרטגיה של חלוקת-הארץ ובעמידה תקיפה, אחרי מלחמת-העצמאות, מול הלחצים הבינלאומיים לקצץ בשטחי-המדינה ולפתוח את גבולותיה לשיבת-פליטים. אולם הוא גם נקט עמדות עצמאיות וחלק על בן-גוריון בנושאים חשובים אחרים.

ראש הממשלה הזכיר את מדינות שרת בנושא ירושלים: "הוא התנגד, למשל, כמו רבים אחרים באותה עת לטקטיקה הנועזת של בן-גוריון, שהכריז על ירושלים כבירתה של מדינת-ישראל מול התנגדות עולמית מקיר-לקיר. הוא שלל, במיוחד, את מדיניות-הביטחון של בן-גוריון שהתבססה על פעולות-גמול והציע אלטרנטיבה מדינית לטיפול בבעיות-הביטחון.

"תקופת כהונתו הקצרה בראשות-הממשלה, פחות משנתיים, לא הספיקה כדי לבסס את מעמדו ולהוכיח את עדיפות שיטתו. הוא פתח ערוצי-הידברות חשאיים עם שכנתנו מדרום, אך אלה לא הבשילו. משה שרת, המשכיל וברוך-הכשרונות, היה אמן הלשון הנקיה, המלוטשת והמדויקת, בכתב ובדיבור, וקנאי לעברית-כהלכתה.

על פי המלצת המועצה להנצחת זכרם של נשיאי ישראל וראשי ממשלותיה, הוענק השנה פרס נשיא המדינה לחיל האוויר ולמפקדו, האלוף אליעזר שקדי על פרויקט חינוכי -ייחודי להנצחתו של עזר ויצמן. בפרס ראש הממשלה זכו ד"ר שמעון אביבי על ספרו בו מוצג ניתוח יחסו של משה שרת לעדה הדרוזית :"טס הנחושת: המדיניות הישראלית כלפי העדה הדרוזית בשנים 1967-1948. ". זוכה נוסף בפרס ראש הממשלה היה בית הספר היסודי ממלכתי על שם משה שרת מחולון.