נכשל בבגרות במתמטיקה ויקבל פיצוי

יהונתן דדון תבע את ישיבת בני עקיבא מטה בנימין (נתבעת 1), משרד החינוך (נתבע 2) ואת חברת תגבור מאגר כוח אדם מקצועי זמני בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שנבחן בבחינת בגרות במתמטיקה 5 יחידות ונכשל עקב הפרעות שהקשו עליו להתרכז בבחינה. לדבריו, המבחן החל באיחור, המשגיח הפריע לו להתרכז כשדיבר בטלפון נייד והוא הועבר פעמיים מהכיתה בה נבחן. "שיחת הטלפון שניהל המשגיח מטם נתבעת 3 נעשתה בניגוד לדרישה חד-משמעית מהתלמידים שלא לקיים שיחות, ולהניח בפינת הכיתה את מכשירי הטלפון הנייד, למניעת הפרעה כפי שנגרמה על-ידי המשגיח".

בכתב ההגנה טענה הישיבה שהאיחור בתחילת הבחינה נבע מהצורך להעביר את התובע לכיתה בת 16 תלמידים בהתאם להנחיות המחייבות של משרד החינוך. "חילקנו את הכיתות בהתאם ליחידות המבחן ובמאמץ מקסימאלי ריכזנו את התלמידים בהתאם למספרם כדי לעמוד במכסת המשגיחים וכדי שלא לפתוח כיתה נוספת ללא משגיח בניגוד לתקן". הישיבה הוסיפה שמעבר התובע מכיתה לכיתה במהלך המבחן, נעשה במרחקים קצרים ביותר.

"התלמידים האחרים ביחידות המבחן השונות, הצליחו במבחן כולל אלה שנבחנו עם התובע בתנאים דומים. לתלמידים ניתנו תנאים ראויים להצליח ואין לתובע אלא להלין על עצמו". משרד החינוך ביקש לדחות את התביעה בהעדר יריבות. לדבריו, שכר את נתבעת 3 ואם המשגיח הפריע לבחינה הרי שהאחריות לכך מוטלת על נתבעת 3. בכתב ההגנה השיבה נתבעת 3 שסיפקה משגיחים בהתאם למספר הכיתות וחלוקתם נעשתה על-פי הנחיות נתבעת 1. שיחת הטלפון שניהל המשגיח לא הוכחשה על ידה.

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר דחתה השופטת מרים ליפשיץ-פריבס, את התביעה נגד משרד החינוך (נתבע 2) בהעדר יריבות, וחייבה את נתבעת 1 לשלם לתובע 1,400 שקל בתוספת 250 שקל הוצאות ואת נתבעת 3 לשלם לתובע 400 שקל בגין הכבדה ואי נוחות שהיו מנת חלקו במהלך הבחינה.

"אני קובעת כי היה על הנתבעת 1 לדאוג לכך שהתובע יוכל להיבחן בחדר כיתה אחד, עם משגיח, מבלי שייאלץ לעבור לכיתה אחרת, במהלך המבחן. היה על נתבעת 1 להשכיל לחלק את הנבחנים בין חדרי הכיתות, תוך תיאום בין המשגיחים, באופן בו התובע לא ישובץ מלכתחילה בכיתה בו המשגיח צריך לסיים עבודתו, בטרם נגמר הזמן העומד לתובע ליחידת המבחן החמישית. זאת, בידעה שדרוש לו פרק זמן נוסף מעבר לנבחנים שנבחנו בבחינה עם פחות יחידות".

השופטת קיבלה את הטענה שהשיחה שניהל המשגיח בטלפון הנייד, הפריעה לתובע אך עם זאת קבעה שלא הוכח הקשר הסיבתי בין הכישלון בבחינה להפרעות. "לא הוכח שהתובע נכשל בגלל התנהלות הנתבעים 1 ו-3". השופטת שיגרה הערת אגב למשרד החינוך: "מהעדויות התרשמתי מהקושי בעמידה במגבלות התקן למשגיח כפי שנקבעו בנהלי משרד החינוך. תשומת לב הנתבעת 2 לכך, וראוי לשקוד על הנחלת הנהלים, ביחד עם הצעות למנגנונים שונים ליישומן, גם היכן שנוצרים קשיים, בהיעדר מכסה של 16 תלמידים לכיתה לאותו סוג מבחן".