יעלי ומנדי בקשי תבעו את חברת אל על בבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה בסכום של 17,800 שקל לאחר שמזוודותיהם נחתו באיחור רב ונגרמה להם עוגמת נפש. מכתב התביעה עלה שהזוג בקשי היה לחוץ להגיע לחתונת אחיו של התובע בטורונטו. כשנחתו בעיר גילו כי 6 מזוודות מתוך 9 לא הגיעו ליעדן והתעכבו עד לשעה: 21:00 ומזוודה נוספת הגיעה יום לפני ששבו ארצה. בכתב התביעה גוללו את הלחץ בו היו נתונים ואת חששם להפסיד את החתונה.
חברת אל על הודתה בעובדות כתב התביעה וכפרה באחריותה לאיחור בהגעת המזוודות. לדבריה, גובה הנזק הנטען מוגזם, מופרז וחסר אחיזה במציאות. אל על הדגישה שהפיצוי בגין איחור כבודה מוגבל וסכום התביעה אינו מוצדק. היא ביקשה לדחות את התביעה ולחייב בהוצאות.
בפסק דין שניתן לפני שבועיים, בהעדר הצדדים, חייב השופט זכריה ימיני את אל על לשלם לתובעים 4,000 שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל, בתוספת הוצאות משפט בסך 500 שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל. "בהתאם לחוק התובלה האווירית, אשר מחילה את אמנת ורשה לתוך הדין הקיים בארץ, קיימת הגבלת אחריות לגבי אובדן מטען או איחור בהגעתו, כאשר הפיצוי המרבי הינו כ-20 דולר לכל קילוגרם מטען. מהמסמכים שצרפו התובעים עולה שהיו להם 9 מזוודות במשקל כולל של 203 ק"ג, דהיינו, משקל ממוצע לכל מזוודה הינו 22.55 ק"ג. מאחר ש-7 מזוודות לא הגיעו ליעדן במועד הרי שהמשקל הכולל של המזוודות שלא הגיעו הינו 157.5 ק"ג. לפי חישוב זה הפיצוי המרבי הינו: 3,150 דולר". השופט פסק סכום נמוך יותר כיוון שרוב הציוד הוחזר בסופו של דבר לתובעים ולא נגרם נזק ממוני כנטען.
