בחודש ינואר 1995, בשעת לילה מאוחרת, אירע שוד בקניון לב חדרה במרכז העיר. במהלך השוד תקפו השודדים את מיכאל ואלכסנדר חננייב, שני אחים שעבדו כשומרים בקניון לב חדרה מטעם חברת ש.א.ש. שרותי אבטחה ושמירה בע"מ. העבריינים שביצעו את השוד נתפסו ונשלחו לכלא. מיכאל חננייב, שנפצע קשה באירוע, קיבל פיצויים מחברת השמירה והקניון במסגרת הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. אחיו אלכסנד רחננייב, לא הצליח לסיים את תביעתו נגד הקניון וחברת השמירה באותה דרך.
מכתב התביעה עלה שהתובע, חייל סדיר, בעת האירוע, הוזעק למשמרת על-ידי אחיו, לאחר ששומר אחר לא הגיע. לדבריו, חברת השמירה לא תדרכה אותו ולא ציידה אותו בנשק, טלפון או מכשיר קשר על-מנת להזעיק עזרה. בנוסף לכל הצרות, בעת האירוע חדר הבקרה לא היה מאויש. אחיו של התובע הותקף קשות במהלך השוד בעוד שהתובע "יצא בזול". הוא נפגע באצבעות יד ימין ובראשו ולאחר תפירת החתכים וטיפול אנטיביוטי מצבו השתפר. לדבריו, האירוע גרם לו זעזוע קשה כשראה את אחיו מתבוסס בדמו והיה בטוח שנרצח. התובע האשים את הנתבעות במחלת הסכיזופרניה בה לקה בעקבות המקרה.
"מבחור צעיר ונמרץ בריא בנפשו וגופו הפכתי לאדם חולה בנפשו הסובל מחרדות ופחדים המתגורר בבית הוריו ותלוי בהם לפרנסתו". עוד נאמר שעקב הפגיעה בראשו הוא סובל מסחרחורות וכאבי ראש."מבחינה מנטאלית נותרתי פגוע ואיבדתי את שמחת החיים". חברת השמירה טענה להגנתה שבעת האירוע התובע ואחיו נרדמו ולא הבחינו בשודדים שתקפו אותם באין מפריע. הנתבעות ביקשו לדחות את התביעה.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, חייב שופט בית משפט המחוזי בתל אביב נסים ישעיה, את הנתבעות לשלם לתובע 150 אלף שקל בגין כאב וסבל בתוספת 30 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד. השופט קבע שהתובע ואחיו הופקרו בקניון בשעת לילה מאוחרת והנתבעות לקו ברשלנות.
"התובע לא הוכשר ולא תודרך לעבודתו זו ואף לא נשא נשק. בעת האירוע לא היה חדר הבקרה מאויש. התובעים אף לא צוידו במכשירי קשר או טלפון על-מנת לאפשר להם להזעיק עזרה. מהראיות שהוצגו בפני עולה שהנתבעת 1 - חברת השמירה - שמטעמה הועסקו התובע ואחיו לא הדריכה אותו כיצד לפעול במקרים כגון אלה ואף לא הכשירה אותו לכך. היא לא דאגה להכשירם לשימוש בכלי נשק (ע"י עריכת מטווח ירי) ואף לא ציידה אותם בנשק. התובע שירת אומנם כחייל בשרות סדיר בעת האירוע, אך לא הוכח כי הייתה לו הכשירות להפעיל כלי נשק ולהגיב במקרים אלה. די בנסיבות אלה כדי להטיל אחריות לנזקי התובעים שנגרמו כתוצאה מתקיפתם במהלך השוד, על הנתבעת 1 - היא חברת השמירה שהתחייבה לספק שמירה והגנה לחניון במשך 24 שעות ביממה".
לדברי השופט, חזקה על חברת השמירה שצפתה אפשרות של מעשה שוד בקניון במיוחד בשעת לילה, כשהוא ריק מאדם, והיה עליה להציב שומרים מיומנים ולציידם בנשק. "הימנעותה מלעשות כן מבססת את הסברה לפיה ביקשה לחסוך בהוצאות ובעלויות ועל כן העסיקה שומרים בלתי מיומנים ובלתי מנוסים שעלותם זולה יותר".
השופט ישעיה דחה את הטענה שהתובע ואחיו נרדמו בעת האירוע וטען שגרסתם, שהיו ערים וישבו על ספסל בקניון, לא נסתרה. "הנסיבות שהוכחו, לרבות השארת פתחים בלתי סגורים ובלתי נעולים לקניון (מהחניון) שדרכם חדרו השודדים באין מפריע, העסקת התובעים והתובע בפרט, כשומרים ללא שהוכשרו לכך כראוי וכמתחייב וללא שצוידו באמצעים שיאפשרו הזעקת עזרה. כל אלה מצביעים על התרשלותם של שני הנתבעים ובמיוחד של נתבעת 1. התובעים הופקרו לבדם, לשמור על קניון עתיר חנויות ובתי עסק בשעות הלילה המאוחרות כאשר הקניון ריק מאדם ובעלי 'כוונות רעות' יכולים לחדור אליו דרך פתחים בלתי חסומים על-ידי דלתות או שערים בלתי נעולים".
בפסק הדין נקבע עוד שבהתאם לחוות דעת רפואית של מומחה בית המשפט, אין לתובע נכות נפשית הקשורה לאירוע השוד. "אין קשר סיבתי בין ההפרעות או הסימפטומים הנפשיים מהם סבל, או סובל התובע, אם בכלל, לאירוע השוד והתקיפה".
