מיגרנה קשורה בדרך כלל לסוגים רבים של הפרעות פסיכיאטריות, כולל דיכאון, הפרעה דו קוטבית, הפרעת פאניקה ובעת (פוביה) חברתי. אלו ממצאי מחקר חדש.
בנוסף, מיגרנה ומצבים פסיכיאטריים קשורים לתוצאות בריאותיות חמורות יותר (נכות, איכות חיים והגבלה בפעילויות).
אלו המסקנות אליהן הגיעו חוקרים מאוניברסיטת קלגרי שבקנדה.
החוקרים ניסו לקבוע את שכיחותם של מצבים פסיכיאטריים שונים יחד עם מיגרנה ולתאר את הדפוס של מצב "קומורבידיטי" זה (קיום מחלה אחרת או מצב רפואי בנוסף לבעייה הרפואית העיקרית) עם מספר תוצאות בריאותיות שונות.
- ממצאי המחקר פורסמו בעיתון "Headache".
משתתפי המחקר שסבלו ממיגרנה היו בסיכוי גבוה יותר לסבול במהלך חייהם מדיכאון רציני, הפרעה דו קוטבית, הפרעת פאניקה ובעת (פוביה) חברתי, יחסית למשתתפים שלא סבלו ממיגרנה.
הקשר בין מיגרנה להפרעות פסיכיאטריות לא היה שונה במידה משמעותית בין המינים, הגילאים, מקום המגורים או רמת ההשכלה.
החוקרים גילו גם כי אנשים שסבלו ממיגרנה ומהפרעה מנטלית בריאותית כלשהי היו בסיכוי גבוה יותר לסבול משבועיים של אי כושר, הגבלת פעילויות, איכות חיים גרועה יותר וצורך בטיפול מנטלי.
החוקרים הדגישו כי בדיקה של מטופלים הסובלים ממיגרנה בחיפוש אחר מצבים פסיכיאטריים נלווים חשובה ביותר לטיפול מוצלח באוכלוסיית מטופלים אלו ובקביעת מדיניות רפואית שתאפשר ניצול טוב יותר של שירותי בריאות ועלויות טיפול.
העדר הכרה במצבים פסיכיאטריים קומורבידיטיים אצל אנשים הסובלים ממיגרנה מסתכם בסבל רב יותר לחולה, למשפחה ולחברה.
החוקרים מאמינים כי חולים הסובלים ממיגרנה וממצבים פסיכיאטריים נלווים כמו חרדה ודיכאון צריכים להיות מטופלים במדגרת תוכנית כוללת מאחר ותרופות בלבד לעיתים קרובות אינן מספיקות כדי לטפל במצבים קומורבידיטיים אלו.
הטיפול במיגרנה הוא מורכב ודורש זמן ומאמץ משמעותיים הן מהחולה והן מהרופא. לעיתים קרובות נדרשות תוכניות ייחודיות כדי לטפל באלו הסובלים ממיגרנה קשה ועקשנית, ובמיוחד באלו הסובלים ממצבים פסיכאטריים נלווים.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
