הודא נבואני תבעה את עלית שטראוס בבית משפט לתביעות קטנות בעכו בסכום של 10,000 שקל לאחר ששתתה שוקו עם ג'וק וסבלה מכאבי בטן. מכתב התביעה עלה שבחודש ספטמבר אשתקד, קנתה בבית מאפה בג'וליס כד שוקו, של חברת שטראוס עלית, ולגמה להנאתה. כשמזגה מהשוקו לכוס נוספת גילתה לתדהמתה ג'וק. כעבור זמן קצר חשה ברע, סבלה מבחילות וכאבי בטן ובקופת חולים קיבלה ימי מחלה. התובעת התרעמה שבעקבות המקרה, נרתעה משתיית נוזלים ונתקפה סיוטים.
בכתב ההגנה השיבה חברת עלית שטראוס, שאינה בעלת הדין המתאימה לתביעה ועל התובעת לפנות ליצרנית השוקו מחלבות יטבתה. כמו כן פסלה הנתבעת אפשרות שג'וק ייכנס למיכל השוקו ולדבריה, התובעת לא הציגה ראייה שתתמוך בגרסה זו. עוד נטען שהוצע לתובעת פיצוי כספי סביר בתנאי שתוכיח את נזקיה אך לשווא.
בדיון בפני השופטת זהבה (קאודרס) בנר, טענה חברת שטראוס עלית שמחלבת יוטבתה אינה בבעלותה הבלעדית. כמו כן, שהיא מפעילה מערכת בקרה באיכות גבוהה ביותר ואין סיכוי שהמקרה שתיארה התובעת התרחש. התובעת העידה שמיד עם מציאת הג'וק, שפכה את השוקו ופנתה בתלונה לבעלת החנות שנבצר ממנה להגיע לדיון ולהעיד לטובתה. לדבריה, נציג של מחלקת שירות של הנתבעת בשם פואד, הגיע לביתה עוד באותו היום וראה את הג'וק. הנתבעת טענה אחרת, שפואד ביקר בביתה של התובעת כעבור מספר ימים.
בפסק דין שניתן בתחילת השבוע חייבה השופטת בנר, את שטראוס עלית לשלם לתובעת 500 שקל בגין עוגמת נפש בתוך 30 יום. השופטת קבעה שהתובעת היתה צריכה להוכיח באמצעות צילומים, בדיקת מעבדה וכד' את קיומו של הג'וק ובאמצעות חוות דעת של מומחה רפואי או פסיכולוגי את הנזקים הגופניים והנפשיים שנגרמו לה. וכן לא הביאה עדים שהיו יכולים לבסס את טענתה. "משבחרה התובעת שלא להביא ראיות אלו, כי אז אין לה אלא להלין על עצמה. עם זאת, לזכותה ייאמר שטענותיה בכתב התביעה, בפני רופא קופת חולים ובדיון, היו טענות עקביות, דבר המחזק אמינותן. כמו כן, העובדה שהזמינה לביתה את נציג הנתבעת מיד, אף מחזקת גרסתה".