|
יוכלו לערער על העדות במסגרת פסק הדין הסופי [צילום: פלאש 90, יוסי זליגר]
|
|
|
|
|
|
פרקליטות המדינה מבקשת מבית המשפט העליון לדחות את הערעורים שהגישו ראש הממשלה, אהוד אולמרט, וראש לשכתו לשעבר, שולה זקן, בניסיון למנוע שמיעת עדותו המוקדמת של משה (מוריס) טלנסקי.
בתגובת המדינה לערעורי השניים נאמר (יום א', 18.5.08) כי טענותיהם של אולמרט וזקן כי ניתן לערער על החלטת בית המשפט המחוזי שהתיר גביית העדות בפרשת השוחד שנחקרת נגד ראש הממשלה, אינן נכונות, לאור הלכות בג"צ קודמות שקבעו כי החלטה המתירה גביית עדות מוקדמת היא החלטת ביניים בלבד בהליך הפלילי אשר יש לערער עליה אך ורק במסגרת פסק הדין הסופי.
"אם יוחלט שלא להגיש כתב אישום בתיק לא תיגרם בגין גביית העדות בדרך זו פגיעה בחשוד המצדיקה מתן זכות ערעור ודינה של העדות, ומשמעותה לא יהיה שונה מחומר החקירה שנאסף בתיק", לשון תשובת המדינה שעליה חתומים פרקליט המדינה, משה לדור, פרקליט מחוז ירושלים, אלי אברבנאל, והממונה על עניינים פליליים בפרקליטות המדינה, תמר בורנשטיין.
עם זאת, בשל הרגישות הציבורית ונסיבותיו המיוחדות ויוצאות הדופן של תיק החקירה המדובר, מסכימה הפרקליטות כי העניין ידון בפני בית המשפט העליון. זאת למרות הסברה כי אין למערערים זכות לערער על ההחלטה לגבות ממשה טלנסקי את העדות המוקדמת.
ביחס לעדות המוקדמת של משה טלנסקי כתבו ראשי הפרקליטות, כי עדותו חיונית ביותר לבירור אשמת ראש הממשלה בתיק, וכי יש יסוד סביר להניח שאי-אפשר יהיה לגבות את העדות מטלנסקי במהלך המשפט.
"לגבי התקיימותו של התנאי הראשון, דהיינו חשיבותה וחיוניותה של העדות המבוקשת לבירור האשמה, לא הייתה מחלוקת בין הצדדים. מחומר החקירה שנאסף עד כה עולה כי עדותו של מר טלנסקי היא עדות מרכזית וחיונית בפרשה הנחקרת", נכתב בתשובת המדינה.
"המחלוקת בין הצדדים התגלעה בשאלה, האם מתקיים בענייננו יסוד סביר להנחה שלא ניתן יהיה לגבות את עדותו של העד בבית המשפט אם יוגש כתב אישום. בעניין זה קיבל בית המשפט קמא את עמדת המשיבה... וקבע כי ניתן להניח לאור הסיבות שפורטו כי קיים סיכוי סביר שהעד לא ירצה לחזור לישראל למסירת עדות אם יוגש כתב אישום".
זאת בשל העובדה שטלנסקי הוא אזרח ארצות הברית שמרכז חייו שם ושבדעתו לעזוב את ישראל ולשוב לביתו מייד לכשיתאפשר לו הדבר ומרגע שיעזוב את גבולות מדינת ישראל לא תוכל מערכת אכיפת החוק לכפות עליו לשוב ולמסור את עדותו.
"המשיבה תטען כי קביעה זו [של בית המשפט קמא, א.ו.] מעוגנת היטב בנסיבות שאותן הציגה לבית המשפט קמא ואין מקום להתערב בה", לשון תשובת המדינה.