שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע ורדה מרוז גזרה שנה וחצי מאסר בפועל, שנה מאסר על תנאי, וקנס של 50,000 שקל על נתנאל טרייטל, בן 54, פקיד גבייה באגף מיסוי מקרקעין באשקלון, שהורשע בקבלת שוחד בשש הזדמנויות, בשנים 1998-1997. בהכרעת הדין נקבע כי במסגרת תפקידו, המליץ טרייטל לנישומים שפנו אליו, להיזקק לשירותיו של ידידו הוותיק, יועץ המס אריה פולסקי, בעיקר בכל הנוגע למס רכישה ומס שבח. תמורת הפנייתם, שילם לו פולסקי חלק מהשכר שגבה מהנישומים. בסך-הכל קיבל טרייטל 21,550 שקל.
חלק מהנישומים זכו לבסוף לביטול קנסות או ריביות שבהם חויבו, בין באמצעות טרייטל ובין באמצעות הגובה הראשי במחלקת הגבייה. חלקם אף זכו לפריסת תשלומים. הפעולות שטרייטל ביצע כלפי נישומים אלו נמצאו במסגרת סמכויותיו והוא היה רשאי לבצען בלא התערבות הממונים עליו.
עם זאת, זוכה טרייטל, מחמת הספק, מקבלת שוחד וסחיטה באיומים, שלא באמצעות פולסקי, וכן זוכה מחמת הספק מקבלת תשלומי שוחד אחרים.
בהכרעת הדין נקבע כי טרייטל ניצל את חולשותיהם של נישומיו, שרובם היו אנשים קשי יום, נכים וחסרי כל. "ניכר על הנאשם כי כלכל את מעשיו בתחכום, נהג בנישומיו בתחבולה, משהפנה אותם לפולסקי. מדובר בנישומים קשיי יום, אשר גורלם לא שפר עליהם והם שוועו לעזרה ולסיוע כדי להשתחרר מעולו של החוב שרבץ על נכסיהם. הנישומים בטחו בנאשם, נתנו בו אמון ופעלו לפי מוצא פיו. הנאשם ניצל את האמון שנתנו בו ובתפקידו, למען בצע כסף", כתבה השופטת.
השופטת דחתה את ניסיונו של טרייטל להציג עצמו במשפט כאדם בעל ערכים, וכתבה: "הנאשם הציג עצמו כאדם מן היישוב, הגון, ישר, אשר תרם רבות למדינה. בפועל הוא התגלה כאדם אשר מעל באמון הציבור, לרבות האמון שמעבידיו נתנו בו ובחר לילך בדרך מושחתת, בגדרה ביקש לצבור כספים בדרך קלה".
נגד פולסקי הוגש כתב אישום לבית משפט שלום בבאר שבע, על עבירות שעניינן מתן שוחד לטרייטל. פולסקי הודה בעבירות אלו, הורשע ונדון ל-5 חודשי מאסר בפועל.
מסחטת שוחד משומנת
בדיון על עונשו, הגדיר התובע את טרייטל "מסחטת שוחד משומנת". הוא טען כי אין לגזור גזירה שווה מהעונש שהושת על יועץ המס פולסקי, מפני שהעונש הקבוע בחוק על קבלת שוחד, כפול מהעונש שנקבע לנותן השוחד. עוד נטען כי בית המשפט הקל בעונשו של פולסקי בשל מצבו הרפואי הרעוע ונסיבותיו האישיות הקשות.
הסנגור עתר להתחשב בתקופה הממושכת, חמש שנים, שבה נחקר טרייטל עד שהועמד לדין. הראיות נגדו נאספו כבר במאי 1999, עקב חקירתו של פולסקי, אך הוא נעצר כשנתיים לאחר מכן, בדצמבר 2000, וכתב האישום נגדו הוגש בשנת 2003, ומאז ועד היום הוא מושעה מעבודתו.
הוא ציין כי שטרייטל זוכה מעבירות חמורות יותר שיוחסו לו. עוד טען כי אין מדובר בעבירת שוחד "קלאסית", שכן, הנישומים לא ידעו שהם מעורבים בעבירה שעניינה מתן שוחד, ומכאן שלא נגרם נזק לתדמיתה של הרשות השלטונית. עוד טען כי טרייטל לא התעשר ממעשיו, והשוחד הכולל שבו מדובר הוא כ-21,000 שקל.
בגזר הדין כתבה השופטת מרוז כי מעשיו של טרייטל אינם בבחינת מעידה חד-פעמית, שכן, הם נמשכו חודשים רבים ונגד נישומים שונים. לגבי הטענות בדבר עיני הדין, קבעה השופטת כי ההליך המשפטי התמשך, תחילה בגלל הקושי לאתר את פולסקי, לאחר מכן בגלל הקושי לזמן אותו ועדים אחרים לעדות, וכן נדחה הדיון לתקופה ממושכת לאחר הרשעת טרייטל בשל יציאתו לחו"ל.
