היום: ניסוי יירוט ראשון של "כיפת ברזל"

מערכת הביטחון תבצע היום (יום ד', 11.6.08) ניסוי יירוט ראשון של מערכת "כיפת ברזל" האמורה להגן על יישובי הנגב המערבי מפגיעת רקטות קסאם.

הניסוי במערכת מתוצרת רפאל יתבצע בבסיס ניסויים בדרום הארץ כחוליה ראשונה מסדרת ניסויי יירוט שיתקיימו בשנה הקרובה. מהות הניסוי הנוכחי תהיה בדיקת יכולת התמרון של הטיל המיירט.

בתחילת חודש מרס השנה בוצע בהצלחה ניסוי במערכת "כיפת ברזל" שכלל שיגור בלבד. עם זאת, גם הוא נחשב לנקודת ציון משמעותית בדרך להגנה, גם אם חלקית, על יישובי הנגב המערבי.

מערכת כיפת ברזל, מתוצרת רשות פיתוח אמצעי לחימה, אמורה להגן על בתי התושבים הישראלים באמצעות זיהוי שיגור רקטות והעברת המידע בזמן אפסי לסוללות הפרוסות באזורי האיום. מחשבי המערכת אמורים לזהות בזמן אמת מתי הרקטות של האוייב צפויות לפגוע בשטחים פתוחים או בשטחים מאוכלסים. במידה והן אמורות, על-פי מסלול מעופן, להתפוצץ בשטחים פתוחים לא ישוגר לעברן טיל. אם הן צפויות לפגוע בשטחים מאוכלסים ישוגן לעברן טיל שמבהלך מעופו יזהה את הרקטה ויפגע בה.

מערכת 'כיפת ברזל' אמורה לזהות שיגור רקטות בין המרחקים 4 ל-70 קילומטרים. הבעיה מתחילה להתעורר כאשר מדובר על מרחקים קצרים יותר. במערכת הביטחון מודעים לכך שגם כאשר תגיע המערכת לכשירות מבצעית לא יהיה בה כדי הגנה מלאה על שמי הדרום.

לדברי גורמים במשרד הביטחון, שתי וועדות במשרד בדקו את נושא היירוט קצר הטווח ושתיהן הגיעו למסקנה ש"כיפת ברזל" היא הפיתרון המתאים ביותר.

"יתרונותיה העיקריים של כיפת ברזל הם סיכויי היירוט הגבוהים בכל התרחישים שנבחנו, עלותה הכוללת הנמוכה ביחס לחלופות האחרות, והתאמתה להגנה על שטחים גדולים, החל משדרות וכלה בצפון הארץ", אמרו.

ביחס למערכת הנאוטילוס האמריקנית, המונחית על-ידי לייזר, אמרו במשרד הביטחון כי השוואה כלכלית מפורטת, שכללה את עלויות הפיתוח, ההצטיידות והשימוש השוטף של המערכות השונות, והתחשבה בתרחישים מבצעיים שונים, שנקבעו מראש, העלתה כי מחירה של מערכת הלייזר גבוה פי 5-10 ממחירן של שאר החלופות שנבחנו, ובפרט ממחירה של "כיפת ברזל". אמנם, מחיר ה"ירייה" בלייזר הוא נמוך יחסית, אולם עלויות הפיתוח וההצטיידות במערכת להגנה על דרום הארץ וצפונה, עצומות.

החלטות הוועדה הוצגו לפני ראש הממשלה, שני שרי ביטחון ושלושה מנכ"לים של משרד הביטחון. המלצת הוועדה אושרה על-ידי כלל הגורמים. כל מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות היו מודעים לביצועיה של המערכת מהרגע הראשון בו היא הוצגה להם. הביצועים שהוצגו לקברניטים לא השתנו (למעט לטובה) מהרגע הראשון להצגתם. ההחלטה על מיגון עוטף עזה אינה קשורה לגבי כיפת ברזל.