אימהות לילד ראשון עם הסטוריה של הפרעות אכילה מתקשות להסתגל לאימהוּת. אלו ממצאי מחקר חדש.
בקרב 44 אימהות לילד ראשון, שגוייסו ממרפאות טרום לידתיות בשטוקהולם שבשבדיה, מעל 90% מאלו עם היסטוריה של אנורקסיה נרבוזה או בולמיה נרבוזה דיווחו על בעיות של הסתגלות לאימהות בשלוש החודשים הראשונים שלאחר הלידה.
- החוקרים - מבית החולים האוניברסיטאי קרולינסקה שבשטוקהולם.
החוקרים גילו כי ל-24 מהאמהות הייתה היסטוריה של אנורקסיה נרבוזה - סלידה מאוכל ומעליה במשקל שעלולה להתבטא בירידה במשקל המסכנת חיים. 20 נשים נוספות היו עם הסטוריה של בולמיה נרבוזה, המאופיינת בזלילה כפייתית, הקאות יזומות או התעמלות מוגזמת במטרה למנוע עלייה במשקל.
החוקרים הישוו את רמת ההסתגלות בקרב קבוצה זו של נשים לרמת ההסתגלות של 67 אימהות לילד ראשון שלא סבלו מהיסטוריה של הפרעות אכילה, ושימשו כקבוצת ביקורת. כל הנשים היו בין הגילאים 29 ל-30 בממוצע. ממצאי המחקר פורסמו בעיתון הבינלאומי להפרעות אכילה.
13% מהנשים ללא עבר של הפרעות אכילה דיווחו על בעיות של הסתגלות לאימהות. לעומתן, 92% מאלו עם היסטוריה של הפרעות אכילה דיווחו על קשיי הסתגלות.
כך לדוגמה, נשים עם הפרעות אכילה נטו יותר לדאוג מכך שלא יהיו אימהות טובות, לא חשו גאווה על היותן אימהות והרגישו כי אין להן יותר זמן לעצמן. החוקרים גילו גם כי קבוצה זו של נשים לא נהנתה מהאכלה וטיפול בתינוק, ודאגה כי הילד לא יהיה בריא או לא נורמלי.
ההסתגלות לאימהות לא הייתה שונה בין אלו שהדרדרו חזרה למצב של הפרעת האכילה במהלך ההריון לבין אלו שלא: לא בשוני בין סוג הפרעת האכילה שקדמה להריון ולא במשך המחלה או בזמן ההתאוששות ממנה.
50% מהקבוצה של הנשים שסבלו מהפרעות אכילה, בהשוואה ל-10% מקבוצת הביקורת, דיווחו כי ביקשו עזרה לטיפול בדיכאון או בבעיות מנטליות אחרות במהלך שלושת החודשים שלאחר הלידה.
המחקר מצביע על כך שאימהות לילד ראשון עם היסטוריה של הפרעות אכילה נמצאות בסיכון גבוה במיוחד "להסתגלות פחות חיובית לאימהות", כפי שהגדירו זאת החוקרים.