מויש, נהדר להיות חבר שלך

ערב טוב,

אני חייב לספר לך משהו מאד מפתיע. לפני כמה ימים היה לי מפגש עם אישיות מהמדהימות שפגשתי בחיים שלי, ואני חייב לומר שלמרות המוניטין שלי, מצאתי את עצמי כבר יומיים מתחבט מה אני הולך להגיד.

גיליתי שכשאני צריך לבטא את עצמי בנושא הגדול הזה, אני נותר כמעט בלי מילים. כעת, מהו הנושא הזה? הנושא הזה הוא מוישה, או כפי שהוא מוכר בתעודות הזהות שלו: מוריס טלנסקי.

מוריס טלנסקי הוא אישיות יוצאת דופן, ואני חייב לומר שמכל האנשים שהכרתי בעשור האחרון, האיש הזה הותיר רושם גדול בהרבה על החיים שלי ועל הפעילות היום-יומית שלי מאשר רוב האנשים שאני מכיר. מדוע? מה עושה את מוישה טלנסקי לאיש כל כך חשוב בשבילי, איש כל כך חשוב לעיר שלי ואיש כל כך חשוב בחייהם של כל כך הרבה אנשים שהכרתי בשנים האחרונות? אני חושב שזה בראש ובראשונה הקסם הבלתי נגמר של האישיות הבלתי רגילה הזאת.

מוישה טלנסקי הוא קודם כל חבר. הוא אדם שיש לו רגישות אדירה לצרכים של אחרים, ויש לו דרך ייחודית להראות זאת. האינטרס שלו והמעורבות שלו בחייהם של אנשים אחרים נעשים בדרך שאף אדם לא מסוגל ללכת בה, והוא לעולם לא רצה משהו בעבור עצמו.

הוא לא מישהו שהיה נותן לך לשכוח שהוא עזר לך, אבל הוא לעולם לא היה דורש ממך בתמורה רווח אישי. הוא היה בא אליי רק בענייני צדקה לארגונים ולמוסדות יהודיים שלהם הוא רצה לעזור ובענייני עזרה לירושלים.

חשבתי על מויש במשך שעות. אבל אני יכול לומר רק דבר אחד בסופו של יום: מויש, אני אוהב אותך, אתה בן אדם כיפי. זה נהדר להיות חבר שלך. אני תמיד מקבל יותר ממה שאני נותן, ואני חש שבתקופות של צרות, של בעיות ושל קשיים, אני מעדיף אותך לצידי מאשר את רוב האנשים שאני מכיר.

עכשיו, אני מגלה כאן משהו שהוא הפתעה מוחלטת. אני מבין שאתה חוגג את יום הולדתך ה-50... נו באמת... מי היה מאמין שמויש טלנסקי כבר בן 70. אפילו לי קשה לקלוט שהוא בן 50. אני זוכר שלפני כמה שנים פגשתי את מוישה לפני אירוע ריצת המרתון של ירושלים. הוא היה עם בטן יפה, עומד על קו הזינוק. שאלתי אותו: "מוישה, אתה משוגע? אתה הולך לרוץ את המרתון של ירושלים?" הוא אמר: "לא, אני לא משוגע". הייתי בטוח שהוא לעולם לא יצליח לעשות את חצי המרתון או אפילו עשרה קילומטרים. אבל באופן מפתיע הוא עשה את זה. לאיש הזה יש אנרגיות, יש עוצמה ויש מוטיבציות שלמעט מאד אנשים יש. אוקיי, אז טוב, הנכד שלך כאן אומר לי שאתה לא בן 50, שלמעשה אתה האמת בן 70, וזה אפילו עוד יותר מפתיע.

מה אני יכול לאחל לך? אני מאחל לך שתהיה כה אהוב בעוד 20 שנה מהיום כפי שאתה היום, שיהיו לך כל כך הרבה חברים סביבך כפי שיש לך היום. שתמשיך להיות כל כך מלא קסם, כה נחמד וכה תומך כפי שאתה כלפי כל אלה שמכירים אותך ומגדירים את עצמם החברים שלך. ומעל לכל, אל תשכח שאני זקוק לך ושאני תמיד אוהב שאתה לצידי וקרוב אליי כפי שהיית בעשר השנים האחרונות כשעזרת לי לבנות את ירושלים - העיר שאתה כל-כך אוהב - לחזק אותה ולהגן עליה.

אז אני מאחל לך כל טוב ומקווה לראות אותך בקרוב.