בית המשפט העליון דחה (יום ד', 23.7.08) עתירה של חברי כיתת הכוננות בגוש-עציון, האחים דן ויצחק חלמיש להורות על שחרורם מהכלא. זאת עד שנשיא המדינה
שמעון פרס יכריע בבקשתם לחנינה.
השניים נשלחו לכלא לאחר שהורשעו בפגיעה ברועה פלשתיני במהלך עימות בין חברי כיתת הכוננות לבין קבוצת רועים פלשתינים. לאחר שנדחו ערעוריהם של האחים נגד עונשי מאסר בפועל שהוטלו עליהם, 7 חודשי מאסר ו-8 חודשי מאסר, הגישו השניים בקשת חנינה לנשיא פרס.
בעתירה נטען כי הפנייה הוגשה לנשיא לפני מספר חודשים וכי ב-1 ביוני 2008 קיבלו הודעה מעובדת לשכת הנשיא טליה סוכרי-לינא כי "הטיפול בעניינם מצוי בשלבים מתקדמים".
אך הזמן עבר וטרם התקבלה החלטה בעניינם ובשל כך החלו לרצות עונשי מאסר. העותרים טענו באמצעות בא-כוחם עו"ד דב אבן אור כי למעשה אין נוהל המסדיר את אופן הטיפול בחנינות ומועדי הטיפול וכך "נוצרים עיוותים אשר גורמים סבל ועוגמת נפש לפונים לנשיא בבקשת חנינה".
בעתירה הציע בא-כוחם עו"ד דב אבן אור כי בית המשפט יקבע נוהל לפיו על הנשיא להכריע בכל בקשת חנינה או הקלה בעונש בתוך 30 יום ממועד קבלתה, אלא אם החליט לעכב ריצוי עונשו של המבקש. "היה ונשיא המדינה עיכב ריצוי עונש של מבקש אך לא פרסם החלטתו בגין בקשה להמתקת עונש, תוך 90 יום ממועד הגשתה, הדבר ייחשב כאילו הבקשה נענתה בחיוב, קרי הנשיא חנן את המבקש ללא כל תנאי".
עוד מוצע בנהלים כי לנשיא תהיה סמכות לעכב ריצוי עונש עד למתן החלטה בבקשה להמתיק עונש. "היה והנשיא לא יפרסם החלטתו בעניין בקשה להמתין עונש תוך פרק זמן בתוך 30 יום, וגם לא יפרסם החלטתו בעניין עיכוב ריצוי עונש של המבקש, תוך 15 יום מהגשת בקשה זו, "אזי המבקש לא חייב להתייצב לריצוי עונשו עד אשר תתפרסם החלטת הנשיא".
כאמור, בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף וזאת בשל חסינותו של נשיא המדינה. השופטים
אשר גרוניס,
מרים נאור ו
יורם דנציגר כתבו בהחלטה: "במתן החלטות בעניין הקלה בעונשם של עבריינים פועל נשיא המדינה בתחום 'הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו'...ומכאן שהוא חסין מפני כל פעולה משפטית בשל כך לרבות מפני עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק...הוראה זו מונעת דיון שיפוטי בעתירה המכוונת ישירות נגד נשיא המדינה".
הנשיא, לדברי השופטים "נהנה מחסינות...ואין מנוס מדחיית העתירה על הסף". בית המשפט פטר את העותרים מתשלום הוצאות.
