חוק החלב, שנועד להסדיר את ענף החלב, יצא לדרך, לאחר שהבוקר הושגו הסכמות בין משרד החקלאות למגדלים. מטרת החוק לפתח, לייעל ולבסס את משק החלב בישראל, תוך הבטחת איכות ובטיחות ייצור החלב ושיווקו, וכן להבטיח אספקה סדירה של חלב ומוצריו במחירים נאותים.
החוק אושר על-ידי ועדת שרים לחקיקה, שהוסמכה על-ידי הממשלה לדון בסעיפיו. שר החקלאות, שלום שמחון, שהניח את הצעת החוק על שולחן הממשלה, הדגיש כי החוק מאוזן, ומשרת הן את טובת הרפתנים באמצעות הבטחת רווחיותם, והן את טובת הצרכנים, ובנוסף יבטיח תנאים הולמים לפעילות המחלבות.
החוק מקבע את מחיר המטרה (המחיר למגדל עבור ליטר חלב), דבר המהווה תקדים המבטיח את הרווחיות עבור החקלאים. באף אחד מענפי החקלאות השונים המחיר ליצרן אינו מעוגן בחקיקה. במשך שש שנים מיום תחילתו של החוק, מחיר המטרה ייקבע בהתאם למחיר המטרה האחרון שייקבע ערב כניסת החוק לתוקף, כשהוא מעודכן לפי נוהל העידכון המקובל כיום.
פעילותה של מועצת החלב, כגוף המופקד על יישום התכנון בענף החלב, תעוגן. יוענקו לה את הסמכויות הנדרשות לשם כך ותיקבע מסגרת של בקרה ופיקוח על פעולותיה. מועצת החלב, המוגדרת כיום כחברה לתועלת הציבור, היא חברה פרטית. החוק מבהיר מצד אחד את מעמדה של החברה, אשר על אף היותה חברה פרטית, היא פועלת למטרות ציבוריות בלבד, ומצד שני מחיל על החברה, על עובדיה ועל נושאי משרה בה חובות מן המשפט הציבורי. קביעת המדיניות בענף תתבצע על-ידי הממשלה באמצעות שרי החקלאות והאוצר, בדרך של קביעת תקנות.
על אף מורכבותו של הענף, הוא נעדר כיום כמעט לחלוטין בסיס חוקי מסודר לפעילותו: משטר המכסות מעוגן בחקיקת חירום שדינה להתבטל, ואילו היבטים נרחבים של התכנון בענף, ובכלל זה דמי השירות הנגבים על-ידי המועצה וקביעת מחיר המטרה, אינם מעוגנים כלל בחוק. ליקויים אלה עוררו קשיים מתמידים שסיכנו את היציבות בענף ואת משטר התכנון ההכרחי לקיומו.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
