נאשמי אל-קאעידה יישארו בכלא

איסלאם או טרור? בית משפט השלום האריך (יום ה', 31.7.08) עד תום ההליכים את מעצרם של שניים המואשמים בחברות בארגון אל-קאעידה. לשניים, כאמל אבו קווידר ואחמד שוויכי, מיוחסים בין השאר תכנון לכאורה לבצע ירי לעבר מסוקים במנחת האוניברסיטה העברית בירושלים וכוונה לבצע פיגוע ירי לעבר "תלפיונים", סטודנטים מפרויקט תלפיות להכשרה בנושאי מחקר ופיתוח ביטחוניים.

הנאשמים טענו באמצעות באי-כוחם עוה"ד חליאלה וחסאן כי אינם חברי ארגון טרור אלא השתתפו ב"התארגנות ממוסדת" ללימודי איסלאם. עו טענו כי לא פעלו במחתרת, וכי לימודיהם נערכו ב"מסגרת פתוחה", במסגד אל-אקצה.

בהחלטה להאריך את מעצרם, כתב השופט דוד מינץ כי השניים "השתייכו לקבוצה שעל-פי הודעותיהם של שניים מחבריה היא היוותה תא או חולייה אורגנית בארגון אל-קאעידה. דרך הפעולה של אותה קבוצה הייתה תלת שלבית. בשלב הראשון גיוס פעילים רבים ככל שניתן. השלב השני, צבירת אמל"ח לביצוע פיגועים. והשלב השלישי הוצאת לפועל של פיגועים ומאבק מזוין במדינת ישראל. בין לבין, וגם במסגרת השלב הראשון, חברי הקבוצה הגו יחדיו רעיונות לביצוע פיגועים וביצעו סיורים מקדימים באתרי פיגוע פוטנציאליים בירושלים".

השופט הוסיף כי "ההתארגנות, על אף שהייתה מבוססת על אדני האיסלאם כפי שחברי הקבוצה ראו בה, חרגה הרבה מעבר ללימודי דת תמימים". לדבריו, מהודאותיהם של השניים עולה כי ראו בקבוצה "תא או חולייה בארגון אל-קאעידה והם אף החלו בפעילות למימוש מטרותיו".

מינץ הדגיש כי "מטבעם של ארגוני טרור שאין בהם רישום מסודר של כלל החברים בהם ואין הם מוצאים 'תעודות חבר'. החברות בארגונים אלו נקבעת בעיקרה על-פי הצהרה או על-פי הפעילות בשטח...בעניינינו כאמור, הצהרותיהם של חלק מחברי הקבוצה כמו גם הפעילות שנקטו בגיוס אנשים ובהנחת התשתית הראשונית לביצוע פיגועים מלמדת ולו לכאורה, כי הקבוצה הינה חלק מארגון אל-קאעידה והם חוסים תחת כנפיו".

בתי המשפט ציינו לא פעם, כתב השופט, כי "גם פעילות באירגון טרור, הנושאת אופי אזרחי-אירגוני, טומנת בחובה סכנה ממשית לציבור בישראל...הדבר נכון על דרך קל וחומר לגבי פעילות דתית המספקת את התשתית האידאולוגית כשמתלווה לה גם פעילות ממשית במישור הביצועי הכוללת גיוס אנשים וריכוז מידע לצורך ביצוע פיגועים בעתיד. פעילות זו באצטלה דתית, שמטרתה להגדיל את מספר השותפים שיהיו מוכנים לעת פקודה למטרות עליהם הצביעו המשיבים כמו שאר חברי הקבוצה בהודעותיהם, הינה פעילות טרוריסטית של ממש".

הוא דחה את טענות הנאשמים כי "אין מענישים על כוונות, ואף אם הייתה כוונה למי מבין חברי הקבוצה לפגוע במדינה ובאזרחיה כל עוד לא הוציאו לפועל את כוונותיהם, כוונות לחוד ומעשים לחוד". השניים לדבריו מואשמים בגין חברות בארגון טרור ולא בפעילות במסגרתו ולכן "יש בכוונות הנאשמים או בכוונות חברי הקבוצה כפי שמשתקפת בהודעותיהם כדי ללמד על אופיה ועל השתייכותה של הקבוצה לארגון טרוריסטי, ובכך יש די כדי לבסס את העבירות המיוחסות למשיבים במקרה זה".

כאמור, השופט האריך את מעצרם עד תום ההליכים. בהחלטה כתב כי "מי ששם לו למטרה לנהל מלחמת חורמה נגד מדינת ישראל ואזרחיה, ונכון להשתמש בכל אמצעי להגשמתה, מהווה איום מיידי וסיכון ישיר לשלום החברה בישראל. לכן המשתייך כחבר לארגון כזה מעיד על מסוכנותו לשלום הציבור ולבטחונו". יתרה מכך, למרות שקשה לדרג את "רשעותם" של ארגוני הטרור, "נדמה כי לא יימצא חולק שארגון אל-קאעידה הוא ארגון המצוי בראש סולם הרשע".

מעבר לכך שארגוני הטרור משגרים מידי יום "טילי נפץ, תמרות עשן, להבות אש וכל מיני מרעין בישין אל עבר התושבים השלווים בדרום הארץ, כאן בירושלים, רק לאחרונה, היינו עדים לפיגועים נפשעים על-ידי ירי ודריסה. אין לאפשר למי שחבר בהתארגנות טרוריסטית הרואה בחיוב פעילות מעין זו, להלך חופשי ברחובותינו. מקומו מאחורי סורג ובריח. קל וחמור בן בנו של קל וחומר זהו הדין למי שכבר החל להוציא לפועל את תוכניותיו ומבצע סיורים מקדימים לשם מימוש אותן כוונות".