|
|
דנה אולמרט. למה נסגר התיק? [צילום: ערוץ 10]
|
|
|
|
|
הפרקליטות הפרה החלטת בית משפט למסור תיקי חקירה נגד פעילי שמאל בהם בתו של ראש הממשלה, דנה אולמרט. מדובר בתיקי החקירה בעניין ההפגנה שקיימו פעילי השמאל מול ביתו של הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ.
בית המשפט המחוזי מתח ביקורת (יום א', 3.8.08) על התנהלות הפרקליטות ש"התעלמה מהחלטת בית משפט השלום" למסור את תיקי החקירה של פעילי שמאל כולל תיקה של דנה אולמרט. זאת לצורך ביסוס טענת הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית, של בני הזוג איתמר ואילה בן גביר. השניים מואשמים בקיום הפגנה אסורה מול ביתו של הרב הראשי הצבאי לשעבר הרב ישראל וייס.
בית משפט השלום קיבל את דרישתם למסור לידיהם את תיקי פעילי השמאל כדי לבחון את שיקולי התביעה בסגירת התיקים הללו וזאת כאמור, כדי לבסס את טענתם כי ננקטת כלפיהם אכיפה בררנית.
אך התיקים לא נמסרו במועד ובחלוף הזמן הגישה הפרקליטות ערר. השופט כתב בהחלטה כי הפרקליטות "התעלמה מהחלטת בית המשפט" והגישה בסופו של דבר את הערר לאחר הזמן "מבלי שהוצגה בפני בית המשפט בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה". התנהלותה זו של הפרקליטות, "הינה התנהלות לא ראויה ומוטב היה שלא היתה", כתב השופט.
הוא הוסיף כי טענת התביעה לפיה "המועד לביצוע ההחלטה טרם הגיע היות ובן גביר לא המציא לה את רשימת התיקים, אף אם היא נכונה...אינה מקימה לה פטור. ראשית, בערר המדינה מעלה טענה עקרונית אשר אינה תלויה בזהות התיקים. שנית, לפחות תיק אחד היה ידוע למדינה, זהו התיק בעניין ההפגנה מול ביתו של הרמטכ"ל והמועד להמצאתו חלף זה מכבר".
למרות "התנהלותה הלא ראויה", של המדינה, הערר שהגישה התקבל. השופט קבע כי לא ניתן למסור את תיקי החקירה על-פי סעיף 74 לסדר הדין הפלילי הקובע כי "על חומר החקירה להיות 'נוגע לאישום' ולהיות בידי התובע. קרי חומר הנוגע לאישום עצמו לנאשם עצמו והוא בידי התובע ולא חומר של נאשמים או חשודים אחרים בתיקים אחרים".
לדברי השופט, בעניינו של בן גביר, "אין זיקה בין החומר המבוקש לפוטנציאל ההגנה של הנאשמים ולכל היותר מדובר בזיקה רחוקה ושולית".
עם זאת, השופט הציע לבן גביר לפעול לקבלת החומר מתיקי החקירה באמצעות הגשת בקשה לקבלת מידע על-פי חוק חופש המידע. הוא ציין כי כך נהג גם עורך אתר מנהיגות יהודית אליצור סגל כשביקש להוכיח אכיפה בררנית בסוגית העלבת עובד ציבור. בית המשפט קבע בעניינו של סגל כי על המדינה להעביר לידיו את כל ההחלטות שנתקבלו לעניין העמדה לדין ואי העמדה לדין בעבירות של העלבת עובד ציבור וזילות בית המשפט במשך 7 שנים לצורך ביסוס טענתו להגנה מן הצדק".
