לבנה מור תבעה את חברת גיל ספורט בע"מ יבוא ושיווק מוצרי ספורט (נתבעת 1) ואת אביר ספורט בע"מ (נתבעת 2) בבית משפט השלום בתל אביב בסכום של 4,710 שקלים לאחר שלא הייתה מרוצה ממכשיר הליכון ורצתה לבטל את העסקה.
מכתב התביעה עלה שהתובעת רכשה את המוצר בחודש נובמבר 2007, ושילמה תמורתו סך של 4,639 שקל. הובטח שיגיע לביתה בתוך שבוע ימים ואין צורך במתקין כשבפועל המוצר הגיע כעבור 10 ימים, קרי באיחור של שלושה ימים, והתובעת התקשתה להרכיבו והזמינה מתקין פרטי. כשהתלוננה הובטח לה סטפר כפיצוי אך בכך לא תמו צרותיה. לדבריה, בהליכון נתגלו תקלות שונות ומשונות ומד הדופק והמהירות עבדו לסירוגין.
"לאחר שפניתי לנתבעת 1 וזכיתי ליחס מזלזל, פניתי לחברת האשראי וביקשתי לבטל את העסקה. נתבעת 1 הטילה את האחריות למוצר על נתבעת 2 ופניתי אליה לקבלת החזר כספי". לטענת התובעת, נתבעת 1 התרשלה כשמכרה מוצר שאינו תקין ושלא עבר בדיקה לפני שנשלח אליה, ונתבעת 2 אחראית כיבואנית המכשיר וכמי שמנפיקה תעודת אחריות לכיסוי תקלות וליקויים.
בכתב ההגנה טענה נתבעת 1 שהתובעת בחרה לחסוך בעלות ההרכבה ולא ביקשה לבצע התקנה. "אין לה להלין אלא על עצמה לאחר שהוצע לה לבצע התקנה כפי שמציעים לכל רוכש". לדבריה, ההליכון שסופק לתובעת היה חדש, תקין ולא פגום. נתבעת 1 דחתה את הטענה שסיפקה את ההליכון באיחור. "לכל הדעות איחור של שלושה ימים אינו איחור רב וכפיצוי, הובטח לתובעת מכשיר סטפר שממתין לה במחסנינו בחיפה או בתל אביב בהתאם לנוחיותה".
נתבעת 2 טענה שהמוצר לא סופק באיחור ותלונתה של התובעת בעניין, נגועה בחוסר תום לב. כמו-כן שהפיצוי שהעניקה לה נתבעת 1 הינו חסר פרופורציה. לדבריה, כשהתובעת חסכה את עלויות ההתקנה, היא נטלה על עצמה סיכון ועליה לבוא בטענות לעצמה. "מוצר שכעבור חמישה חודשים מראה תקלה קלה, אינו מוצר פגום". הנתבעות ביקשו לדחות את התביעה.
בדיון בפני השופט מנחם (מריו) קליין, הוצע לצדדים לפסוק בתיק על דרך הפשרה, בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט והם הסכימו. בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, חייב השופט את נתבעת 1 לקחת את המכשיר ולשלם לתובעת 4,200 שקל לסילוק כל טענה בתיק בתוספת מחצית מהוצאות המשפט ו-180 שקל שכר טירחת עו"ד. התביעה נגד נתבעת 2 נמחקה ללא הוצאות.
"לדידי בנסיבות העניין, איחור בן שלושה ימים, אינו איחור בלתי סביר. יתרה מזו לאור העובדה שהובטח פיצוי בגין האיחור, איני מוצא פסול בהתנהגות הנתבעות". לדברי השופט, התובעת לא הציגה קבלה שהזמינה מתקין חיצוני ומדבריה עלה שהרכבתו אינה מסובכת. "מהדברים עולה שקיימת טעות בכדאיות העסקה. נראה כי בטרם הגיע המוצר לידיה של התובעת ביקשה לבטל את העסקה, מסקנתי זו הינה לאור דבריה: 'רציתי לבטל את העסקה עוד לפני שקיבלתי'. בנסיבות המקרה נראה נכון וצודק לחייב את התובעת בדמי ביטול בגובה של 10% מגובה התשלום בפועל".