לא מצליחים לחסוך כסף? מבזבזים יותר מדי? אל תאשימו את המצב הכלכלי או את ההרגלים הישנים שאתם לא מצליחים להיפטר מהם.
פסיכולוגים ומומחים לשיוק גילו כי לפרק הזמן של המטרות שהצבתם לעצמכם לחיסכון, יחד עם תחושת הרווחה וסגנון הבזבוז שלכם, לכולם יש חלק במצב תזרים המזומנים שלכם.
ישנם אנשים הסבורים כי הסיבה לכך שאינם חוסכים היא העדר תמריץ. אך החוקרים גילו כי היכולת לחסוך כסף תלויה יותר בשאלה אם אנשים מתמקדים במטרות קצרות טווח או בארוכות טווח - מתכננים לחסוך לשנה הבאה. אלו המתמקדים במטרות קצרות טווח מצליחים יותר.
צוות החוקרים ביקש מ-678 מתנדבים להעריך כמה יוכלו לחסוך בחודש הבא, וכמה יוכלו לחסוך בחודש ספציפי בעתיד, או בשנה הבאה. הם גילו כי המשתתפים חסכו תמיד סכום כסף קרוב לזה ששיערו שיוכלו לחסוך - או אפילו גדול יותר - עבור המטרה שהציבו לעצמם בחודש הבא, אך לא הצליחו לחסוך לחודש ספציפי בעתיד.
החסכונות תמיד קטנים יותר עבור אנשים עם הערכות גבוהות לגבי פרק זמן עתידי. הם מאמינים כי יוכלו למעשה לחסוך יותר בעתיד הרחוק, בהשוואה לעתיד הקרוב יותר, ועובדה זו עשויה להסביר מדוע רובנו לא מצליחים לחסוך הרבה.
חיסכון לטווח הקצר
הפתרון? קבעו מטרות חיסכון לטווח הקצר וכך תצמצמו את הפער בין הערכות לחסכון המעשי.
מחקר שני בתחום גילה כי סוג הצרכן שאתם ותחושת הרווחה שלכם משפיעים גם על הרגלי הבזבוז שלכם.
במחקר שנעשה בעבר, פרופ' לפסיכולוגיה מירים טאזל מאמפייר סטייט קולג' שבאוניברסיטת ניו-יורק, גילתה ארבעה סוגי צרכנים, על בסיס גישתם לכסף ולמידת החומרניות שלהם. מחקר חדש שערכה כלל 329 סטודנטים מבוגרים, שגילם הממוצע 38.
היא גילתה כי אלו שהתמורה חשובה להם הם אנשים חומרניים אך חסכנים בכסף, בעוד שהבזבזנים הגדולים אולי חסכנים בכסף אך לא חומרניים. המשתתפים שהוציאו כסף על חוויות לא חסכו בכסף ולא היו חומרניים.
בזבזנים גדולים פחות מאושרים
פרופ' טאזל אספה מידע לגבי תחושת הרווחה של המשתתפים כדי להעריך אלו סוגי צרכנים הם המאושרים ביותר. היא גילתה כי אלו שהיו הכי פחות מאושרים היו הבזבזנים הגדולים ביותר, שלעתים קרובות חיו במינוס משמעותי. המאושרים ביותר היו אלו שהוציאו כסף על חוויות.
הממצאים לא הפתיעו את טאזל מאחר שמחקרים רבים הראו כי כאשר אנשים משקפים את הדרך שבה הם מוציאים כסף, ניתן לראות כי תשלום עבור חוויות משאיר תחושה חזקה יותר של אושר מאשר תשלום עבור אובייקטים. הוצאת כסף על נסיעה, מקום עבודה או חינוך לדוגמא, גורמת לתחושה טובה יותר מאשר הוצאת כסף על מכונית עבור אנשים אלו.
מחקר שלישי גילה כי קנייה אימפולסיבית מסתכמת בתחושה של אשמה או בושה, ותחושת אשמה היא פרודוקטיבית יותר.
חוקרים מאוניברסיטת גולף שבאונטריו ראיינו מתנדבים ושאלו אותם כיצד הרגישו לאחר שקנו משהו באימפולסיביות. אלו שחשו אשמה השתמשו בשיטות התמודדות בריאות, כמו תוכנית לצמצום הקניות האימפולסיביות. אלו שחשו אשמה השתמשו בתגובות של הימנעות, כמו הכחשה.
