חוקרים אמריקנים גילו שומן של אנשים שמנים הוא שומן "חולה" בהשוואה לשומן של אנשים רזים.
כאשר הגוף שלנו אינו מתפקד בצורה תקינה, אנחנו מתייחסים אליו כ"חולה". מחקר שפורסם בגיליון ספטמבר של "Diabetes" מגלה כי אפשר לומר בדיוק את אותו הדבר על רקמת שומן בגופם של אנשים שמנים. התאים שברקמת השומן שלהם אינם פועלים כפי שצריך, וכתוצאה מכך חולים יותר מתאים הנמצאים ברקמת השומן של אנשים רזים.
עורכי המחקר פיתחו תאוריה כי "שומן חולה" יכול להסביר טוב יותר את הקשר בין השמנה לבין סיכון גבוה יותר לסוכרת, למחלות לב ולשבץ.
החוקרים, מהמחלקה לאנדקרינולוגיה, ביוכימיה וכירורגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת טמפל, לקחו ביופסיות שומן מהחלק העליון של הירך של ששה מתנדבים רזים וששה מתנדבים שמנים, וגילו הבדלים משמעותיים ברמה התאית.
תאי השומן אותם מצאו אצל המתנדבים השמנים היו פגועים במספר אזורים והראו לחץ משמעותי על רשת הרקמות האנדופלסמית (החלק הפנימי של הציטופלסמה בתא). בנוסף, הרקמה עצמה הייתה דלקתית יותר לעומת רקמת השומן של המתנדבים הרזים.
רשת רקמות אנדופלסמית, או ER (מערכת קרומים המחלקת את התא למדורים רבים וכך מאפשרת לקיים סדר ואירגון בתוך התא) נמצאת בכל תא ומסייעת לסנטז פרוטאינים ולעקוב אחריהם. הלחץ אותו תיארו החוקרים גורם ל-ER שבתאי השומן לייצר מספר פרוטאינים שבסופו של דבר גורמים לעמידות לאינסולין, הגורמת להתפתחות והתקדמות מצבים הקשורים להשמנה.
המוסד הלאומי לבריאות בארצות הברית דיווח לאחרונה כי בכל פעם שאינדקס מסת גוף (BMI) מעל 25 עולה בנקודה אחת, הסיכון לסוכרת עולה ב-25% והסיכון למחלת לב עולה ב-10%.
הורדת המשקל יכולה לעזור להפחית את הלחץ על ה-ER, שיכול להוריד את הסיכון לעמידות לאינסולין ואת ההשלכות מהמצב. צוות החוקרים בודק נכון לעכשיו אם חומצות שומן חופשיות הן גורם אפשרי ללחץ זה על ה-ER.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
