לאורך השנים היה לצמד הרופאים, אילנה ומיכה רבאו, מהרצליה, חלום רטוב שנצרו בליבם: לפשוט, יום בהיר אחד, את מדיהם הצחורים ואת אזמל הניתוחים שלהם, ולהפוך - לא תאמינו - ל...ייננים. כאלה שלא טובלים ידיהם בדם, אלא ביין.
הגורל אכן שיחק לשניים וזימן לידיהם את משאת-נפשם, כאשר הצליחו לחבור לשני עמיתים אחרים, בעלי שיגעון דומה, פני ואלי אזולאי, ממושב גבעת-נילי שברמת מנשה. שני הצמדים, אוהבי היין ובעלי החזון המשותף, החליטו לעשות מעשה ולהוציא את משאת-נפשם, משכבר הימים, מן הכוח אל הפועל. הם הקימו יחדיו יקב צנוע, "אלונה" שמו, בשיפולי הגבעות של רמת מנשה, שהפך, במרוצת שבע שנים, ליקב משגשג, לדוגמא ולתפארת.
אלי ופני אזולאי, שבחצר-ביתם ממוקם היקב, עסקו כל חייהם בחקלאות לשמה. גם בתקופה שבה כיהן אלי כראש המועצה האיזורית אלונה, הוא לא זנח, אפילו לרגע, את האדמה. לעומתם, אילנה ומיכה רבאו, היו מכורים כל העת לעולם הרפואה: מיכה כפרופסור לפרקטולוגיה בבית החולים איכילוב בתל אביב, וד"ר אילנה רבאו כרופאת-נשים ומיילדת. לפי שעה מקדישים שני הרופאים הנכבדים את כל עיתותיהם הפנויות לעסקי היינות שלהם. וכשאני שואל, בתמיהה, מה מביא פרופסור נכבד כמו מיכה רבאו, בעל שם עולמי במחלות המעי הגס, לעסוק ביין - הוא מצטחק: "הפלצנות". כך או אחרת, צמד החמד הרפואי מקדיש, בינתיים, את כל עיתותיו הפנויות לאדום-האדום הזה, שבעיסוקו הוא רואה, מלבד תחביב, גם מקצוע לשמו.
מדליה ותואר
בשבע השנים הטובות, מאז לידתו של היקב, ראו שני צמדי הייננים ברכה רבה בעמלם המשותף. מחבית אחת של יין בשנת 2001, תפח היקב השנה ל-25 חביות. לפיסגת הצלחתו הוא הגיע אשתקד, כאשר הוענקו לו, בתחרות היין הבינלאומית "טרה-וינו" באילת, מדליית-זהב ותואר: "יקב הבוטיק הישראלי הקטן, אך הטוב מכולם", על תפוקה של אלף בקבוקי-יין בשנה. המדליה והתואר הוענקו ליקב "אלונה" בזכות שני יינות מעולים שיוצרו בין כתליו: ה"קברנה סוביניון" 2005 - יין אדום עז-כהה, עם ליטוף של טאנינים רכים ואלון מתובל, באיזון מושלם עם אוכמניות טריות וארומות וטעמים של דומדמניות, עם נגיעה של ארז; ומרלו 2005, יין אדום עז ועמוק, עם גוון סגול מלכותי, עם שזיף מתובל, אף הוא עם ארומות וטעמים של דומדמניות. בתערוכת "סומלייר", שנערכה בתום התחרות בהיכל התרבות, זכה יקב "אלונה" להתעניינות גדולה ולפרגון רב מצד ייננים ומסעדנים רבים, ומאז מופצים יינותיו, בין היתר, גם במסעדות-יוקרה בארץ.
סוד ההצלחה
בשנה האחרונה החל היקב בייצורו של יין חדש נוסף, "רוזה", המופק מענבי מרלו, ואילו בשנה הקרובה הוא אמור לבצור ולשלב ביינותיו גם ענבים מסוג שירז וקברנה פראנק. הפוטנציאל העצום הגלום באזור הגידול של רמת מנשה, מאפשר לו ליצור יינות באיכות משובחת, שאינה מביישת שום יין בעל-שם עולמי, ולא בכדי זכה בית הגידול הזה לתואר "פרובאנס של ישראל". יתרונו של היקב הזה שיינותיו מופקים מענבים הגדלים באזור בלבד, כשהכרמים נטועים במורדות גבעות המנשה וכשההשתפלות היא לעמק התנינים. סוד הצלחתו הגדולה של היין הזה נעוץ בתנאי המיקרו-אקלים הייחודיים של האיזור, המקנה לגפן תנאי-גידול אופטימליים והתורמים לאיכות הענבים שמהם מיוצר היין האדום, החביב כל כך על הישראלים.
במשך 14 חודשים תמימים מיושן האדום-האדום הזה בחביות של עץ-אלון, שהשפעתו עליהן מינימלית בלבד. בכך ניתן למקסם, עד כמה שניתן,]את טעם הפרי. כדי לשמור את תכונותיו ומורכבותו, מבוקבק היין, לאחר סינון גס בלבד, ללא כל תהליכי-הצללה, ובמהלך התיישנותו בבקבוק, מפתח היין משקע טבעי.
לא מכבר זכה היקב הקטן להצלחה גדולה נוספת, כאשר הצליח לבקבק את יין המרלו והקברנה סוביניון של בציר 2006 ואת ה"רוזה" של 2007, שיוצר מענבי מרלו. רזי היין האלה יצאו לשוק כשהם נושאים עליהם את התווית המחודשת של יקב "אלונה".
שתי המשפחות תמימות דעים שבעלותן המשותפת על הכרם והיקב תורמת הרבה לשיפור איכותו של היין שבייצורם, באשר היינן הוא גם הכורם. יתרונו הגדול נעוץ בכך שהוא ניחן גם ביידע וגם ברגישות לבצור את הפרי, כדי להפיק ממנו אושר והנאה. צמדי הייננים שלנו מאמינים, בכל ליבם, כי מלבד ההפקה הטכנית - יש בייצור היין גם אמנות ויצירה לשמה, עם הרבה מאוד אהבה ומסירות.
לארבעת היננים שלנו יש אף עצה טובה לחובבי היין הישראלים, והם אינם מעטים: שתי כוסות ליום לגבר ואחת בלבד לאשה. מטבע הדברים נעוצה האפליה הזו במבנה הפיזיולוגי השונה כל כך של שני המינים. ועוד עצה, חשובה לא פחות: להימנע, בכל מחיר, משתייה על בטן ריקה, ולא לשכוח, כמובן, ללוות אותה בכוס מים ובמזון כלשהו. סגולה טובה, מאין כמוה, נגד שיכרות.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
