שמעון אדרי תבע את חברת מירס בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 17,800 שקל בגין עוגמת נפש שגרמו לו לדבריו, נציגי החברה. בכתב התביעה טען שקיבל מהנתבעת שירות לקוי, תקלות במכשיריו לא טופלו והבטחות שניתנו הופרו. כמו-כן שפנה לנציגים מאות פעמים והללו התעללו בו. חודשים ספורים לפני שהגיש את התביעה, הגיע למרכז השירות ברחוב האומן בבירה ולא היה מרוצה מהיחס. "נאלצתי להרים את קולי ולעורר מהומה כדי לקבל שירות ונציגי מירס הזמינו משטרה...אחד המנהלים הודיע לי בתגובה שינתק את המכשירים שלי". לדבריו, מכשירי המירס נותקו למרות אזהרותיו שהדבר יסב לו נזק כלכלי ובסופו של דבר הוא איבד לקוחות. "במכשיר היו פרטים של לקוחות וספקים והכול הלך לאיבוד לאחר שנותקתי". התובע התעקש שהובטח לו שדרוג של המכשיר ללא עלות חודשית נוספת אולם הנתבעת חזרה בה.
בכתב ההגנה הכחישה מירס את טענות התובע ואמרה שנהג באלימות מילולית ופיזית כלפי נציגיה. "בחודש ספטמבר 2007, הגיע התובע למרכז התמיכה וטען בתוקף שלא חתם על מסמך שהאריך את תקופת ההתקשרות. הוא הרים את קולו, השתלח בעובדים, הטיח את המכשיר על הקיר והעיף מחשב שהונח על השולחן וקרע מסמכים למרות שהוכח שחתם על המסמך". הנתבעת הוסיפה שהאירוע, נשוא כתב התביעה התרחש לאחר שהתובע "חטף קריזה", כשהוסבר לו שלא ניתן לשדרג מכשיר ללא חיוב נוסף והדבר נוגד את נהלי החברה.
"התובע לא אפשר לנציגים לעבוד והם הפעילו לחצן מצוקה שהודיע למוקד הביטחון על האירוע. לפנים משורת הדין, הוצע לו שעם שדרוג המכשיר תינתן לו הנחה בדמי השימוש הקבועים, אך הוא לא התרצה. לאחר שמאבטחים לא הצליחו להשתלט עליו הוזמנה משטרה וכשהגיעה ניידת הוא עזב את המקום". הנתבעת הדגישה שאלימות כלפי נציגיה אינה מקובלת ומהווה הפרה בוטה של הסכם ההתקשרות ולפיכך הפסיקה לספק לתובע שירותים וניתקה את שני המכשירים שברשותו.
בפסק דין שניתן בחודש יולי, בהעדר הצדדים, דחה השופט יחזקאל ברקלי, את התביעה וחייב את התובע לשלם לנתבעת 250 שקל הוצאות. לדברי השופט, התובע לא הוכיח את התביעה וטענותיו היו חסרות ביסוס ונטענו בעלמא. "גם אם התובע היה מלא כרימון בטענות נגד השירות שקיבל מהנתבעת, וגם אם הנתבעת התעמרה בו, הוא לא היה זכאי להשתלח בפראות בעובדיה".
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
