הקלה בעונש הדוקר בגלל עקירתו מגוש קטיף

בית המשפט המחוזי בנצרת גזר (יום א', 21.9.08) שבע שנות מאסר על גבר משבט המנשה שחשד כי אשתו מנהלת קשרים עם גברים אחרים ודקר אותה בסכין. האישה נפצעה באורח קשה והייתה נתונה בסכנת חיים.

תחילה הואשם בעבירה של ניסיון לרצח ותקיפה בנסיבות מחמירות אך כתב האישום תוקן בהסדר טיעון, והוא הודה בחבלה בכוונה מחמירה. בדיון בעונשו כתבו השופטים האשם חטיב, זיאד הוואדי ובנימין ארבל כי מדובר בעבירה חמורה "אשר חומרתה גדולה כמה מונים שעה שמדובר בעבירות המבוצעות בתוככי התא המשפחתי".

הם הוסיפו כי אין המדובר בתקיפה מקרית "מחמת זעם רגעי", אלא בנאשם ששב לביתו ב"כוונת מכוון" הצטייד בסכין, הסתירו תחת כנף מעילו "ניגש במישרין אל אשתו אשר נשאה על גבה את בנם התינוק, ודקרה באזור בית החזה. אין ספק כי דקירה באזור זה מלמדת על כוונתו של הנאשם לפגוע פגיעה חמורה וקשה באישה". עוד עולה מהתיעוד הרפואי כי נגרמה לה פגיעה חמורה "שהביאה אותה עד כדי סכנת חיים".

יחד עם זאת, השופטים הקלו בעונשו, שבע שנות מאסר, בשל עקירתו מגוש קטיף. "המשברים שעבר הנאשם אשר נאלץ להעביר את מרכז חייו [גוש קטיף, ר.א.] ולעקור ממקום מחייתו פעמיים. אין ספק כי אכן המשברים אשר עבר הנאשם גרמו לזעזועים קשים ואולי אף לחוסר יציבות וחוסר ביטחון... עברו של הנאשם היה נקי והוא ניהל אורח חיים נורמטיבי, גם אם הדבר קשה עליו, לאחר העקירה מגוש קטיף וקשייו במציאת מקום עבודה קבוע, עד כדי כך שנאלץ לצרוך את הפיצויים שקיבל לצורך כלכלת המשפחה".

הנאשם "הבין את חומרת המעשה שעשה וכי חרטתו כנה", כתבו השופטים והוסיפו כי הם נמנעים מהטלת קנס או פיצויים. זאת לנוכח העמדה שהציגה הסנגורית לפיה אשתו סלחה לו ו"אינה מעוניינת להזיק לו בכך שייענש בחומרה".

הסנגורית טענה כי אין המדובר ב"סנדרום האישה המוכה", אלא בכוונה כנה ואמיתית של האישה לעזור לבעלה. היא ציינה כי למרות שגמלה בליבה של האישה החלטה להתגרש ממנו, היא "מבקרת אותו ומלווה אותו במהלך ההליכים". עוד טענה הסנגורית כי האישה "בעלת אישיות חזקה... דעתנית החפצה כי יישמר הקשר בין הנאשם לבין בנו". השופטים כתבו כי "נוכח עמדת האישה... אנו נמנעים מחיוב הנאשם בתשלום פיצויים".