ניירות הערך "ירדו" והלקוח תבע את הבנק

יהודה כוכבי תבע את בנק אגוד לישראל בע"מ - סניף רחובות בבית משפט לתביעות קטנות בעיר בסכום של 1,228 שקל לאחר שהפסיד במניות. מכתב התביעה עלה שהתובע קנה, בחודש פברואר השנה, ניירות ערך בסך כולל של 3,328 שקל וכבר באותו יום ניסה למכור אותם. אלא מה? כשיצר קשר עם המערכת הקולית של הבנק, נמסרה לו הודעה על תקלה והוא לא הצליח למכור את המניות. כעבור יומיים מכר את המניות בהפסד שנאמד בסך של 1,228 שקל. התובע האשים את הבנק ברשלנות ובאחריות לנזקים הכספיים שנגרמו לו.

בכתב ההגנה הודה הבנק בתקלה ולדבריו, לא היה קשר בינה להפסד הכספי שנגרם לתובע. לטענת הבנק, התובע יכול היה למכור את המניות למחרת אלא שהעדיף להמתין יומיים ולקח על עצמו סיכון שערך המניות ימשיך לרדת. הבנק ביקש לדחות את התביעה, בהעדר עילה, בחיוב בהוצאות.

בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחה השופט גדעון ברק, את התביעה ולאור הנסיבות (הפסדיו של התובע) לא חייבו בהוצאות משפט. השופט ברק קבע שהתקלה במערכת המענה הקולי, לא גרמה לתובע למכור את האופציות כעבור יומיים והייתה לו אפשרות למכור אותם קודם לכן. "כפי שעלה מדברי נציגת הבנק ומדברי התובע בבית המשפט, הרי שאין ספק שאם הייתה תקלה במערכת הטלפונים, יכול היה התובע לפנות באופן אישי לבנק ולבצע את המכירות. אם סבר התובע שיש סיכוי לירידת שווי האופציות, היה חייב לנקוט בצעדים זריזים יותר על-מנת להציל את הקיים".

השופט ברק הוסיף, שהתובע התעלם מהצעת הבנק למכור את האופציות בהקדם והעדיף להמתין בתקווה ששערם יעלה. "בהמתנה זו ובאי ביצוע פעולה מיידית, כאשר ניתן היה לעשות, ניתק התובע את הקשר הסיבתי בין הירידה בפועל לבין האפשרות של המכירה בזמן שהוצע לו. התובע העדיף להמתין - ואולי בצדק, אולי האופציות יעלו ואם התובע לקח את הסיכון או את האפשרות שהאופציות יעלו, הרי שבאותה מידה היה צריך לקחת את הסיכון שהאופציות ימשיכו לרדת ואם שקל להשאיר כך את האופציות 'אולי יתאוששו', הרי שאין לומר שרשלנות הבנק היא שגרמה להפסדיו הישירים".