גן הקשור להורמון המופרש על-ידי תאי השומן של הגוף עשוי להוריד את הסיכון לסרטן המעי הגס. תגלית שתוכל להרגיע אנשים רבים עם הסטוריה משפחתית של המחלה.
הגרסא הגנטית, שהייתה משותפת למחצית ממשתפי המחקר, מסייעת כפי הנראה לשלוט בכמות ההורמון אדיפונקטין המופרש על-ידי תאי השומן.
- ממצאי המחקר פורסמו בעיתון של איגוד הרפואה האמריקני.
אנשים עם כמות גדולה יותר של ההורמון בדם נמצאים בסיכון נמוך יותר לסרטן המעי הגס, אך המנגנון של הגוף השולט בהפרשת האדיפונקטין על-ידי התאים אינו ברור.
ההורמון מדכא דלקתיות של כלי הדם, מסוגל להעלות את קצב חילוף החומרים של הגוף, וידוע כמוריד את הסיכון לסרטן המעי הגס ולסרטן השד.
אנשים שמנים, הנמצאים בסיכון גבוה לסרטן, נוטים להיות בעלי כמות נמוכה יותר של ההורמון. אנשים עם כמות גדולה יותר של האדיפנוקטין נמצאים בסיכון נמוך יותר למחלות לב וסוכרת.
המחקר הנוכחי התבסס על שתי קבוצות שכללו 1,500 מתנדבים.
יהודים תושבי ניו-יורק, ממוצא אשכנזי, שנשאו את הגן, היו בסיכון נמוך ב-28% לסרטן המעי הגס. המחלה נפוצה יותר בקרב יהודים אשכנזים שמוצאם מאירופה מאשר בקרב האוכלוסיה הכללית.
הקבוצה השניה, משיקגו, הייתה שונה מבחינה אתנית ואלו שנשאו את הגן היו בסיכון נמוך ב-52%.
האם "חתיכה" גנטית זו היא הגורם למחלה? החוקרים סבורים שלא. יחד עם זאת הממצאים מצביעים על האזור בגן ממנו נובע הקשר לסיכון לסרטן המעי הגס.
בכל העולם 1.2 מיליון מקרים של סרטן המעי הגס מאובחנים בכל שנה והמחלה גורמת למותם של 630,000 בני אדם.
הסטוריה משפחתית מהווה שליש ממקרי סרטן המעי הגס, ומספר גנים אחרים נמצאו כבר קשורים למחלה, אך המרכיב הגנטי עדיין לא ידוע עבור רבים.
גורמי סיכון אחרים כוללים תזונה עשירה בשומן וקלוריות ודלה בסיבים, השמנה, סגנון חיים לא פעיל, שתייה כבדה ועישון.
החיפוש אחר המקור הגנטי למחלות כמו סרטן עדיין בחיתוליו, אך נראה מבטיח. חשוב לדעת כי במידה והמחלה מאובחנת בשלב מוקדם היא ניתנת לטיפול.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
