|
|
השיער נעלם. אילוסטרציה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
תושבת תל אביב הגישה תביעה לבית הדין לעבודה האזורי בתל אביב לאחר שלטענתה, הוועדה הרפואית לערערים לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת התעלמה מחוות דעת פסיכיאטרית שקבעה לה נכות נפשית בשיעור של 40%. מכתב התביעה עלה שהוועדה קבעה לתובעת התקרחות צלקתית בשיעור של 20% וכן אי התאמה סוציאלית באותו שיעור. "הוועדה התעלמה מחוות דעת רפואית של דרמטולוג ושל פסיכיאטר. למרות שנקבעה לי 'התקרחות צלקתית' הוענקו לי אחוזי נכות רק בגין התקרחות ולא בגין הצטלקות. הוועדה טעתה בהערכת הנכות הפסיכיאטרית ומהאמנזה ממנה עלה שמדובר בהגבלה חמורה ביותר בגינה יכולת התפקוד שלי, נפגעה באופן חמור ביותר עד כדי אובדן יכולתי לעבוד".
בכתב ההגנה השיבה המדינה שלא נפל פגם בהחלטת הוועדה שעיינה בחוות הדעת שצרפה התובעת. כמו-כן שהוענקה לתובעת דרגת נכות מקסימאלית בעניין הדרמטולוגי. "הטענות בתחום הפסיכיאטריה הן טענות רפואיות שבית הדין לא יתערב בהן". המדינה הפנתה לממצאים שקבעה בתחום הפסיכיאטרי: "לתובעת דימוי עצמי ירוד, רגשי נחיתות מלווים אותה כל החיים מעברה. ידוע לפי דבריה, שבמצבי דיכאון ניסתה להזריק לעצמה והייתה מאושפזת בנס ציונה למספר חודשים וקיבלה טיפול תרופתי רצוני. בהמשך, בשלב יותר קרוב להיום, הפסיקה את הטיפול ומסתדרת. עדיין לא ישנה בלילות, מתפקדת בצורה מועטה, מצבי רוח משתנים לרוב בחרדה ומצוברחת. בבדיקה: נראית כפי גילה, מסודרת, משתפת פעולה, נראית מתוחה, מופנמת, מדברת בצורה קונקרטית ולעניין. אפקט בעל אופי חרדתי דכאוני, חשיבת מחשבות עם תוכן פסימי ודאגנית יתר לעתידה. תפיסה תקינה אין הפרעות קוגנטיביות שיפוט תקין. לסיכום: מדובר באישה שכתוצאה מהטיפול נשארה בגיל צעיר עם קרחת כמעט מלאה, הדבר השפיע על התחושה האסתטית הנשית, על התחום האמוציונאלי ועל תפקודה ופעילותה החברתית".
בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, קבעה השופטת חנה טרכטינגוט, שעניינה של התובעת יוחזר לוועדה על-מנת שתתייחס במפורט ובמנומק לחוות הדעת של הפסיכיאטר ותבהיר מדוע אין ליישם במקרה זה דרגת נכות של 40%.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
