רק שליש מהסטודנטים לומדים באוניברסיטאות

בשנת תשס"ח (2007-2008) חל גידול של כ-4% במספר הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל (לעומת שנת הלימודים הקודמת), שהסתכם בכ-272,000 סטודנטים, כך עולה ממחקר חדש של חברת BdiCoface.

עוד עולה מהמחקר כי בשנת תשס"ח פעלו בישראל כ-65 מוסדות להשכלה גבוהה בישראל בהם: האוניברסיטאות, האוניברסיטה הפתוחה, מכללות ומוסדות אקדמיים להכשרת עובדי הוראה.

מבין כלל הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, כ-122,000 למדו בשנה החולפת באוניברסיטאות (כ-45%) וכ-150,000 נוספים (כ-55%) למדו ביתר מוסדות הלימוד השונים להשכלה גבוהה בישראל.

עם זאת, מציינים כלכלני BdiCoface כי קיימת האטה בשיעור הצמיחה במספר הסטודנטים: קצב הצמיחה השנתי הממוצע מתחילת העשור עומד על כ-4% לעומת קצב צמיחה של כ-8% בעשור הקודם. בין הסיבות לכך נמנית הקמתן של עשרות מכללות חדשות ברחבי הארץ בשנות ה-90 אשר הפכו את ההשכלה הגבוהה לנגישה יותר לציבור הרחב, והביאו לגידול מואץ במספר הלומדים במוסדות אלו, גידול אשר התייצב בשנים האחרונות לרמה הדומה לשנות ה-80, טרם הקמת המכללות.

כ-82% מהסטודנטים - למדו לתואר ראשון

עוד עולה מן המחקר כי, כ-82% מכלל הסטודנטים למדו לתואר ראשון כאשר מרביתם, כ-48%, למדו במכללות האקדמיות (כלליות, ייעודיות, מכללות להנדסה ומכללות חוץ-תקציביות) ורק כשליש למדו באוניברסיטאות.

כ-18% מהסטודנטים בשנה החולפת למדו לתארים מתקדמים - שני ושלישי. בעשור האחרון עמד קצב הגידול השנתי הממוצע של מספר הסטודנטים לתארים מתקדמים על כ-4%, כשעיקר הגידול נרשם בלימודי המקצוע מנהל עסקים.

אוניברסיטת תל אביב הינה האוניברסיטה הגדולה ביותר אשר פעלה בישראל בשנה החולפת והיא אחזה בנתח של כ-23% מכלל הסטודנטים בישראל (בהתאם למספר הלומדים בה לכלל התארים - ראשון, שני שלישי ולימודי תעודה). האוניברסיטאות הגדולות הבאות הינן, אוניברסיטת בר-אילן (כ-19%) והאוניברסיטה העברית בירושלים (כ-19%).

רמת סיכון נמוכה

כלכלני BdiCoface מציינים בנוסף כי רמת הסיכון של המוסדות להשכלה גבוהה בשנת 2008 עמדה על 5.52 והייתה נמוכה בכ-5% מרמת הסיכון של כלל המשק.

דירוג הסיכון העסקי של החברות והעסקים משקלל בתוכו, בין היתר, את הפרמטרים הבאים: הכנסות, ותק, מספר מועסקים, חוות דעת עסקית של לקוחות, חוות דעת עסקית של ספקים, מוסר תשלומים, מגמת רווחיות, מצב עסקי של חברות קשורות ועוד פרמטרים שונים.

כ-77.7% ממוסדות ההשכלה הגבוהה מדורגים בדירוג סיכון ממוצע (דירוגי סיכון 5 ו-6), זאת לעומת כ-60.5% מכלל החברות במשק שמדורגות בדירוגי סיכון אלו. בנוסף, רק כ-8% ממוסדות ההשכלה הגבוהה מדורגות ברמת סיכון מעל הממוצע (דירוגי סיכון 7 ו-8) לעומת כ-17.2% מכלל החברות במשק.

הסיבה העיקרית לכך נעוצה בתקציבים הממשלתיים מהם נהנים רוב מוסדות הלימוד בארץ, אשר מעודדים את היציבות הכלכלית במוסדות אלו.

ההשתתפות הממשלתית בתקציב ההשכלה הגבוהה בישראל עמדה בשנת 2008 על כ-6.1 מיליארדי שקלים, ללא שינוי מהשנה הקודמת, כאשר כ-84% מכספי התקציב יועדו למוסדות להשכלה גבוהה והיתר לפעולות מחקר, מכינות קדם אקדמיות ועוד.