על בסיס מקסימום ה-THQ שנבדק ביינות מכל מדינה, הנה רשימת ה'עבריינים' הגדולים ביותר:
ערכי ה-THQ של היינות מהונגריה וסלובקיה היו מעל 350. ערכי ה-THQ ביינות מצרפת, אוסטריה, סספרד, גרמניה ופורטוגל - המייצאות כמויות גדולות של יין לארצות הברית - היו מעל 100.
ערכי ה-THQ ביינות מארגנטינה ואיטליה לא היו גבוהים במידה משמעותית.
כשקונים בקבוק יין, הדבר היחיד שאפשר ללמוד מהתווית שעליו היא כמות האלכוהול. החוקרים מקווים שבעתיד תוויות אלו יציינו גם את הכמויות של המתכות הכבדות שהיין מכיל. יינות רבים אינם מכילים מתכות אלו, לכן יש לאפשר לצרכנים להחליט אם הם רוצים לשתות יין המכיל מתכות או לא.
מקור המתכות הכבדות אינו ידוע. החוקרים משערים כי מקורות אפשריים כוללים את הקרקע בה גדלים ענבי היין, את תרסיסי קוטלי הפטריות בהם משתמשים על הענבים, ואולי זיהום מהשמרים המשמשים להתססת היין.
החוקרים לא מדדו את המתכות הכבדות ביינות באופן ישיר, אלא חישבו את ה-THQ מנתונים שפורסמו בעיתונים מדעיים. מאחר ואין נתונים על מתכות כבדות ביינות מארצות הברית, הם לא כללו את צפון אמריקה בניתוח הנתונים שלהם.
החוקרים מחפשים כעת אחר בסיס נתונים לאומי שיוכל לגלות את הקשר בין בעיות בריאות לצריכת יין יומית, ולברר אם לאנשים השותים יין יש ריכוזים גבוהים יותר של מתכות כבדות בגוף לעומת אלו המתנזרים ממשקאות חריפים.
במסגרת המאמר שפרסמו, ציינו החוקרים, כי שתיית יין אדום נמצאה קשורה ליתרונות בריאותיים מאחר והיין מכיל חומרים נוגדי חמצון. יחד עם זאת, הממצאים לגבי הרמות המסוכנות של היונים המתכתיים עלולים להעמיד בסימן שאלה את יתרונות היין האדום.
- הממצאים פורסמו בגיליון 29 ב-אוקטובר של "Chemistry Central Journal".
