עלות פרויקט הקו המהיר לירושלים של רכבת ישראל זינקה אומנם ב-40%, אך גם כדאיותו הכלכלית גדלה: ל-TheMarker נודע כי בניתוח מחודש שביצע משרד התחבורה למימון הפרויקט נמצא כי שיעור התשואה הפנימי (IRR) של הפרויקט הוא 6.1%, לעומת תשואה של 5.3% בלבד בבדיקת הכדאיות הכלכלית שבוצעה לפרויקט ב-2004.
עלות פרויקט הקו המהיר לירושלים (A1) זינקה באחרונה מ-4.2 מיליארד שקלים לכ-6 מיליארד שקלים. עוד נמצא כי יחס העלות-תועלת של הפרויקט צמח באופן משמעותי מ-0.67 ל-0.83. הערך הנוכחי הנקי של הפרויקט (NPV), כלומר, הרווחיות הצפויה של הפרויקט (היוון תזרים המזומנים העתידי), עלה אומנם ממינוס 640 מיליון שקלים למינוס 780 מיליון שקלים, אך בענף התחבורה מציינים כי שינוי תאריך ההיוון מ-2004 ל-2007 יביא לצמצום הפער עד כדי 80 מיליון שקלים בלבד - פער זניח לכאורה בפרויקט בסדר גודל שכזה.
במשרדי הממשלה הופתעו מן הנתונים שכן לפי הערכות, הגידול החריג בעלויות הפרויקט צפוי היה להפחית באופן משמעותי מכדאיותו הכלכלית.
את הסיבה לתוצאות החיוביות לעומת הבדיקה ב-2004 תולים בענף בסקרים חדשים על הביקושים החזויים לקו הרכבת, הצופים כ-7 מיליון נוסעים בשנה הראשונה להפעלתו; בערכים גבוהים יותר של זמן אבוד למשק; וכן בהארכת משך הפרויקט לצורך החישוב מ-20 שנה ל-40 שנה.
לפני כשלושה חודשים סיכמו משרדי האוצר והתחבורה על עריכת בחינת כדאיות כלכלית מחודשת לפרויקט, לאחר שהרכבת דיווחה על התייקרות הפרויקט ב-1.7 מיליארד שקלים במסגרת חריגה כוללת של כ-4 מיליארד שקלים מתקציב הפיתוח שאושר.
במהלך הדיונים בין נציגי משרדי האוצר, התחבורה והרכבת על הסכם הפיתוח המעודכן, סוכם על ביטול פרויקט קשת מודיעין, שעתיד היה לחבר את העיר מודיעין לקו המהיר לירושלים, ובכך הוזלה עלות A1 בכ-200 מיליון שקלים.
הדוח הסופי של ניתוח הכדאיות הכלכלית שנערך בידי חברת A.B. Plan שבבעלות ד"ר חיים אבירם, יונח במהלך השבוע על שולחן שרי האוצר והתחבורה. יש להזכיר, כי לפני כשנה בדיוק זכו קבוצת שפיר הנדסה בשיתוף חברת הכרייה האוסטרית אלפינה, במכרז לכריית המנהרות בקטע שבין שער הגיא לעמק ארזים, בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקלים. ואולם, עד כה טרם אושרה יציאתן לעבודה.
