המדינה מבקשת מבג"צ להרוס בית המחבל

כמעט שנה לאחר הטבח בישיבת מרכז הרב שבו נרצחו 8 תלמידים, ידון העליון (ב') בעתירת אביו של המחבל נגד אטימת 4 דירות, שלוש מהן ריקות, בבנין בבעלותו. המדינה בתגובה שהוגשה (יום א', 14.12.08) לקראת הדיון מבקשת לדחות את העתירה. בתגובה מובאת סקירה של השב"כ הקובע כי אמצעי ההרתעה הכמעט יחידי נגד פיגוע בידי "מפגע בודד" הוא הריסות בית המשפחה.

כזכור, ערב ראש חודש אדר, 6.3.08, הגיע המחבל תושב ג'בל מוכבר, עלא אדין אבו דהים, לישיבת מרכז הרב ופתח בירי לעבר תלמידי ישיבה מרובה קלצ'ניקוב. בפיגוע נרצחו 8 תלמידי ישיבה, 4 קטינים ונערים נוספים נפצעו. המחבל נהרג מאש קצין צה"ל המתגורר בקרבת מקום.

בעקבות הפיגוע ביקש מפקד פיקוד העורף לעשות שימוש בסמכותו להרוס או לאטום את בית המחבל. זאת על בסיס תקנה 119 לתקנות ההגנה. לטענת המפקד מדובר באמצעי הרתעתי נגד מפגעים נוספים.

האב: המדינה מבקשת נקמה

האב הגיש עתירה נגד אטימת הדירות בטענה כי האטימה תפגע בדירות אחרות בבנין, השייכות לבני משפחתו וכי לא נלקחה בחשבון העובדה כי בנו המחבל לא פעל במסגרת ארגון טרור. עוד נטען כי מדובר למעשה במעשה "ענישה ונקם".

המדינה, כאמור, מבקשת לדחות את העתירה. בין היתר נטען כי מדובר במשפחה המשתייכת לחמאס. "האב העותר הינו פעיל חמאס ותיק ומרכזי בשכונה, האח אחמד היה חבר בהנהגת החמאס ואף נכלא בשל פעילותו בחוליית חמאס והאח הרווק דיאא שחזר מחו"ל בעקבות הפיגוע עמד בקשר עם פעילי ג'האד עולמי". אלוף פיקוד העורף מסר לבית המשפט, כי הצו מכוון לאטימת שלוש דירות ריקות, שתיים מהן מיועדות להשכרה ואחת נוספת הייתה של המחבל לאחר נישואיו. הדירה הנוספת היא של הוריו שבה התגורר בפועל. ההחלטה לאטום את הדירות ולא להרוס אותן נועדה לא לפגוע בדירות אחיו ואחיותיו של המחבל.

לטענת המדינה, אין המדובר בצעד עונשי אלא הרתעתי. "נקודת המוצא היא כי מפגע היודע כי בני משפחתו עשויים להפגע אם יבצע את זממו עשוי להירתע בשל כך מלבצע את הפיגוע שתכנן. ההרתעה פועלת גם לכפי בני משפחתו של מפגע שיודעים על תוכניותיו שיפעלו למניעת הפיגוע אם יחששו שיבולע לבית אם לא יעשו כן".

נוצל לרעה חופש התנועה

הפיגוע "כוון לשם פגיעה בתלמידים ששהו באותה העת במוסד החינוך שלהם, ישיבת מרכז הרב בירושלים... מדובר באירוע טרור קיצוני בחומרתו בו נוצל לרעה חופש התנועה של תושב ישראל ונגישותו למוסד חינוך הומה תלמידים באופן שהגביר את עוצמת הפיגוע ואת חומרת תוצאותיו".

הפיגוע היווה "שבירה בוטה של כל קוד התנהגות מוסרי ואנושי כזה שמוכר על-ידי החברה המודרנית המקדשת את ערך החיים ואת הצורך בשמירה על זכויותיהם, שלומם וחייהם של אזרחים תמימים בכלל ושל קטינים בפרט. ברחבי מדינת ישראל ובכלל זה בעיר ירושלים מצויים אלפי מוסדות חינוך בהם מתחנכים מאות אלפי פעוטות, ילדים ונוער... יכולתם של קטינים להגן על עצמם קטנה, בדרך כלל, מיכולתם של בגירים לעשות כן, הן מבחינה פיזית והן מבחינת אמצעי הגנה שיכולים לעמוד לרשותם".

כנובע מכך, "קיים צורך חיוני קונקרטי בהרתעתם של מפגעים נוספים שלהם חופש תנועה מלא בתחומי ישראל מפגיעה באופן מכוון בתלמידים עת הם מצויים במוסדות החינוך".

המפגעים הירושלמים מנצלים היכרות אינטימית

בתגובה חושפת המדינה את נתוני השב"כ, לפיהם מאז שנת 2007 יש גל טרור בו מעורבים תושבי מזרח ירושלים. גל טרור שהתגבר בשנת 2008. "המפגעים הירושלמים מנצלים את היכרותם האינטימית עם זירת הפיגוע ואת חופש התנועה לו הם זוכים בתוקף מעמדם כתושבי העיר. מתווה הפיגועים המבוצעים בדרך כלל בידי מפגע בודד ללא שיוך ארגוני או בידי תשתית מקומית הם בעיקר פיגועי ירי, דריסה, דקירה ותקיפה".

השב"כ הוסיף כי בעבר השתמשו תשתיות הטרור ברשות הפלשתינית בסיוע המזרח ירושלמים אך בתקופה האחרונה "ניכר שינוי ואנו מזהים מפגעים או תשתיות עצמאיות של מפגעים מזרח ירושלמים המתארגנים על בסיס מקומי ויוזמים ומבצעים טרור ללא הכוונה חיצונית".

הגברת צעדי הרתעה - הריסות בתי מחבלים

השב"כ קובע בסקירה, כי "נדרשת הגברה של צעדי ההרתעה כולל הריסות בתי מחבלים וחיזוק הסנקציות מול משפחות המחבלים. יש לפעול לחיזוק נוכחות ביטחונית ישראלית במזרח העיר, למצות את הדין עם עבירות פליליות בתחום של סחר ואחזקת אמל"ח. זאת לצד פיתוח כלי מנהליים כגון הגשת כתבי אישום גם מול כוונות לבצע פיגוע". מנתוני השב"כ עולה עוד כי משנת 2001 ועד סוף 2007 נעצרו 270 מזרח ירושלמים בגין מעורבות בטרור. מתחילת שנת 2008 ועד חודש ספטמבר נעצרו 104 תושבים מזרח ירושלמים בגין מעורבות בפעילות טרור.

ההחלטה לאטום את בית המפגע נעשתה לטענת המדינה "בשים לב לחומרת הפיגוע מתוך מגמה להרתיע ככל הניתן מביצוע פיגועים נוספים במוסדות חינוך בעתיד. כמו-כן, לגבי שני פיגועים נוספים אל שבוצעו בירושלים על-ידי נהגי טרקטורים, מפקד פיקוד העורף הודיע כי בכוונתו להפעיל את סמכותו לפי תקנה 119 כלפי בתים בהם התגוררו שני המפגעים ואיפשר לבני משפחתם של המפגעים המתגוררים בבתים בהם התגוררו המפגעים להגיש לו השגות בטרם יחליט סופית בעניין".

בתגובה דוחה המדינה את טענות העותר כי האטימה תפגע בבנין. "קיימת חוות דעת הנדסית מפורטת של מומחה מטעם מפקד פיקוד העורף המצביעה על כך שניתן יהיה לבצע את האטימה ללא שייגרם נזק לקומות שהוחלט שלא לפגוע בהן", נאמר.

הרתעה מוגברת נגד 'מפגע בודד'

עוד נדחתה טענה כי מדובר למעשה בענישה או נקמה "הטעם היחידי שנשקל בעת הוצאת הצו היה הצורך להרתיע מפגעים נוספים ולא נשקלו בעת הוצאת הצו שיקולים עונשיים או שיקולי נקמה". על הטענה כי אין לאטום את הדירה בשל העובדה כי המחבל לא השתייך לארגון טרור, הוסיפה המדינה כי דווקא סיכול פיגוע במתאר של "מפגע בודד" שאינו מבצע את הפיגוע במסגרת ארגון טרור, קשה יותר, ולכן "קיימת חשיבות בהרתעה מוגברת כלפי מפגעים דוגמת המחבל שכן האמצעים האחרים לסכל את הפיגועים שהם מתכננים לבצע יעילים פחות. ויתר על כל, ספק רב אם בכלל קיימת אפשרות לסכל פיגועים מתוכננים במתאר זה של "מפגע בודד".