עובדת זרה שהועסקה בתנאי עבדות על-ידי תושב מזרח ירושלים הגישה (יום ב', 22.12.08) לבית הדין לעבודה תביעה בגובה של מאות אלפי שקלים. בתביעה שהוגשה באמצעות בא-כוח הלשכה לסיוע משפטי במשרד המשפטים, עו"ד תמיר בלנק, נטען כי העובדת נכלאה בבית המעביד, הועסקה 7 ימים בשבוע, 15 שעות ביום, בתמורה לשקל וחצי לשעה. מהתביעה עולה כי המעביד אף מנע ממנה טיפול רפואי כשנפגעה בגבה מחלון גדול והיא גם לא הורשתה לקבל עזרה כשנפגעה בעינה לאחר שכלב המשפחה רדף אחריה.

העובדת תובעת בין היתר את ההפרש בין מה ששולם לה עבור 13 חודשי עבודה - 2,400 דולרים, למגיע לה על-פי חוק שכר מינימום, שעות נוספות בעבור אותה תקופה, התשלום המגיע לה בגין עבודתה בחגים ובימי מנוחה, פדיון ימי חופשה ודמי הבראה. כמו-כן דורשת להשית עליו פיצויים בגין העוולות שנגרמו לה ופיצויים עונשיים בסכום של מעל חצי מיליון שקלים.

בתביעה נטען כי במעשיו ובמחדליו ביצע לכאורה המעביד שורה של עבירות כמו החזקה בתנאי עבדות, העסקה בעבודת כפייה, עיכוב דרכון, כליאת שווא וסחר בבני אדם. כמו-כן הפר לכאורה שורה של חוקים כמו חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חוק העסקת עובדים זרים, חוקי המגן בנוגע לשכר מינימום וחוק שעות עבודה ומנוחה.

בא כוח התובעת, עו"ד בלנק, טען בתביעה כי "הנתבע הפר חובות של בן אנוש שאין צורך לכתבן על ספר החוקים בכך שהשפיל ורמס עד עפר את העובדת, עשה בה כבשלו וקיים משטר עבדות וכליאה במשך למעלה משנה תוך ניצול חולשתה של התובעת אשר נבעו בין היתר מזרותה ומצוקתה הכלכלית. סבלה מאובדן כבודה, מפחד מתמיד, מהשפלה ואף מסבל פיזי, כתוצאה מתאונת עבודה וממניעת טיפול רפואי, מביזוי ואובדן למעלה משנה מחייה שעברו בכלא עם עבודות פרך פשוטו כמשמעו".

בלנק ביקש מבית המשפט לפסוק פיצויים עונשיים כדי להביע את סלידת מערכת המשפט מהתנהגות הנתבע.