|
עונש קל [צילום: לירון שרביט]
|
|
|
|
|
|
מוריס מור הורשע בבית משפט השלום לתעבורה באשקלון בנהיגה במהירות מופרזת לאחר שנהג בכביש 34 מכיוון שדרות לקיבוץ ארז במהירות של 189 קמ"ש כשהמהירות המותר היא 90 קמ"ש.
על מור הוטל קנס בסך של 1,200 שקל ופסילת רישיון לתקופה של 18 חודשים וכן פסילה על תנאי.
בית משפט קמא קיבל את גרסתם של השוטרים שהיו מעורבים במרדף אחריו, לאחר שהללו הגיעו לביתו במושב מבקיעים והוא הזדהה בפניהם אך הכחיש שנהג ברכב. בית משפט קמא לא קיבל את גרסתו של מור והרשיע אותו על בסיס הראיות הנסיבתיות.
בערעור שהגיש מור לבית משפט מחוזי בבאר-שבע על פסק הדין, טען שלא נהג ברכב וכי בשלב מסוים של המרדף אחריו, נותק קשר העין בינו לבין השוטרים. "השוטר לא זיהה את המכונית שלי אלא מכונית, שכיחה, מסוג "הונדה" ולא היה בידו מספר רישיון הרכב". המדינה ביקשה לדחות את הערעור וטענה שאין להתערב בממצאי בית משפט קמא והעונש שהוטל על מור תואם לעבירה שביצע.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, דחה השופט יהושע פלפל, נשיא בית משפט המחוזי בבאר-שבע את הערעור ומתח ביקורת נוקבת על קולת העונש שהטיל בית משפט קמא על מור ועל כך שהמדינה לא מצאה לנכון לערער עליו. "לעניין העונש - לטעמי, העונש שהוטל על המערער מקל מדי כאשר הסכנה הטמונה בעבירה שביצע גדולה ויכולה אף הייתה לעלות בחיי אדם - גם של המערער בעצמו. בגין נסיעה במהירות כה מופרזת מן הראוי היה לדון את המערער לעונש חמור יותר ואולי אף לעונש מאסר, אלא שאין בפני ערעור מטעם המשיבה. אשר על כן אני דוחה את הערעור על כל רכיביו".
השופט פלפל הדגיש שבית משפט של ערעור ממעט להתערב בפסקי דין של בית משפט קמא - ערכאה דיונית, הקובעת ממצאי עובדה וממצאי מהימנות לאחר התרשמותה באופן ישיר ובלתי אמצעי מהעדים. "בית משפט של ערעור ישים עצמו בנעליה של הערכאה הדיונית רק במקרים חריגים".