פרקליט המדינה משה לדור הודיע לשר החקלאות ופיתוח הכפר, שלום שמחון (העבודה), כי לאחר בחינת הממצאים שנאספו במהלך החקירה בעניין חשדות לקבלת טובות הנאה פסולות בחברת קווי אוויר למטען (ק.א.ל), הוחלט לסגור את תיק החקירה נגדו. הפרשה זכתה לכינוי: פרשת אגרקסקו. מעת פתיחת החקירה חלפו כארבע שנים.
הנימוק להחלטת סגירת התיק נגד שמחון: אי-מציאת תשתית ראייתית מספקת לביסוסם של החשדות שהועלו בעניין זה. ההחלטה בתיק נעשתה על-דעת היועץ המשפטי לממשלה משה לדור.
על-פי החשד שהועלה, קיבל שמחון בשנים 2005-2004 טובות הנאה מחברת ק.א.ל. העוסקת בהטסת מטענים חקלאיים. באותה עת שכיהן כחבר כנסת, הוא נהנה מטיסות מוזלות בחברת ק.א.ל. לו ולבני משפחתו, וכן מאירוח מוזל בבתי מלון. שמחון טען להגנתו כי הוא זכאי לטוס במחירים הנקובים בק.א.ל. בשל העובדה ששימש בעבר דירקטור בחברה זו. המשטרה נדרשה לחקור שתי סוגיות:
- עבירות על חוק המתנות מצד השר שמחון;
- עבירות מצד ק.א.ל - המחזיקה בהיתר להובלת מטענים, בכך שהטיסה נוסעים ללא היתר מוביל, ובכך שנתנה טובות הנאה לשמחון.
הפרשה נחשפה בתלונה שהגישה תנועת אומ"ץ, בראשה העיתונאי אריה אבנרי, למבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס. המבקר הטיל את הבדיקה על היחידה לחקירת שחיתות ציבורית, בראשה עמד ניצב (בדימ.) יעקב בורובסקי. בבדיקה שנערכה נמצאו ראיות לעבירות פליליות וניתנה המלצה לפתיחת חקירה משטרתית.
הצוות גילה מידע נוסף, הקושר את השר שמחון לעבירות באופן אישי. חוות דעת בנושא הועברה באמצע שנת 2006 ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, וזה העביר את הטיפול בנושא לפרקליט המדינה דאז, ערן שנדר. לאחר מכן עבר התיק למחליפו של שנדר, עו"ד משה לדור, וההחלטה התקבלה, כאמור, על-דעת היועמ"ש.
כפי שנחשף ב-News1, במהלך הבדיקה סירבה הנהלת ק.א.ל לשתף פעולה עם המבקר או להגיש מסמכים. לטענת מנהליה, ק.א.ל הינה חברה פרטית, היא אינה גוף מבוקר ולכן אינה מחויבת לחשוף מידע.
השר שמחון שכר את שירותיו של עו"ד דוד ליבאי, שר המשפטים לשעבר. ליבאי העביר לידי הפרקליטות את כל המסמכים הנוגעים בדבר - גם את אלה שמנעה חברת ק.א.ל ממבקר המדינה.
עו"ד ליבאי טען כי גירסתו של שמחון היא שהוא היה זכאי לטוס עם ק.א.ל, במחירים שהוצעו. עמדה זו נדחתה על-ידי הפרקליטות. עם זאת, ולהבדיל מסגירת תיק חקירה בנימוק של העדר אשמה, במקרה דנן הוחלט לסגור את תיק החקירה בנימוק של העדר ראיות מספיקות.