בית משפט השלום בפתח תקוה האריך (יום ה', 12.2.09) עד להודעה חדשה את צו איסור הפרסום שהוטל על חקירת ראש אמ"ן לשעבר, אלי זעירא, בחשד לחשיפת סודות מדינה. זאת לקראת המועד שבו אמור היה לפוג תוקפו של צו איסור הפרסום, ב-16 בפברואר 2009.
נגד זעירא מתנהלת כבר חודשים רבים, מאז מאי 2008, חקירה משותפת ליחידה הארצית לחקירות בינלאומיות של המשטרה ולשירות הביטחון הכללי בחשד שגילה את זהותו של סוכן המוסד, איש העסקים המצרי ד"ר מרוואן אשרף, שזכה בפי מפעיליו לכינוי 'בבל' וניסה להזהיר את ישראל מפני ההתקפה המצרית-סורית המתוכננת במלחמת יום הכיפורים.
החקירה נגד זעירא החלה בהוראת הפרקליטות בעקבות תלונות שהגישו ראש המוסד לשעבר, צבי זמיר, ושני בכירים לשעבר מאמ"ן עמוס גלבוע ויוסי לנגוצקי נגד זעירא בטענה כי הוא זה שחשף את זהותו של הסוכן מרוואן. לתלונותיהם צירפו מסמכים, עדויות ואף מחקרים שפורסמו בארץ ובחו"ל המעידים על כך שהחושף הוא זעירא. מזוז וניצן הקימו צוות בדיקה בראשות עו"ד בת אור כהנוביץ, מהמחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות.
פרשת מרוואן התגלגלה בתקשורת במשך שנים כאשר זעירא טען וב"דעת יחיד" כי מי ששימש סוכן המוסד שהעביר לישראל את המידע על כוונתה של מצרים לפתוח במלחמת יום כיפור ב-6 באוקטובר 1973, הוא למעשה סוכן כפול.
על-רקע התלונה נגדו, הגיש זעירא תביעת דיבה נגד זמיר, וזו עברה להליך בוררות בפני המשנה לשעבר לנשיא בית המשפט העליון, השופט תיאודור אור. לפני כשנה פסק השופט אור כי זמיר לא עבר עבירה של לשון הרע נגד זעירא וכי זעירא אכן הדליף לכאורה את שם הסוכן, קרי מרוואן.
זמן קצר לאחר מכן, נמצאה גופתו של הסוכן מרוואן בחצר ליד ביתו בלונדון. החקירה על נסיבות מותו טרם הסתיימה, אך זמיר טען כי הוא התאבד על-רקע חשיפת היותו סוכן מוסד.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
