מבקר המדינה קובע (יום ב', 2.3.09) כי במהלך שני העשורים האחרונים חלה ירידה משמעותית במספר העתודאים המתחילים ללמוד לימודי רפואה במוסדות להשכלה גבוהה. כתוצאה מכך, נוצר בצה"ל מחסור של עשרות רופאים בשירות חובה, ובמיוחד בתפקידים ביחידות שדה. לדברי המבקר, הפתרון שבחר צה"ל, של הקמת מסלול "צבאי" נפרד לעתודאים לומדי רפואה, עשוי לפתור את הבעיה רק בעוד כעשור.
"היעדר רופאים ביחידות שדה הוא מצב חמור מאוד שאין להשלים עימו. בהתקיים מחסור ברופאים כפי שצה"ל מציג, ראוי שצה"ל וועדת תכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה יסכמו בדחיפות, בשיתוף עם הפקולטות לרפואה, את הדרך המיטבית להגדלת מספר העתודאים הלומדים לימודי רפואה", קבע המבקר.
על אף המלצת משרד מבקר המדינה בביקורת הקודמת, ולפיה על הגורמים המוסמכים בצה"ל להגדיר על-פי צורכי צה"ל מפתחות מעודכנים לתקינת הרופאים בשירות סדיר והתפלגותם, ולוודא שתהיה התאמה בין המצבה לתקן, לא בחן צה"ל באופן מערכתי את תקינת הרופאים בשירות סדיר בכלל גופי צה"ל. בביקורת הנוכחית עלו גם פערים בין תקני הרופאים בשירות סדיר לבין איושם.
|
|
|
בי"תים וגימ"לים ניתנים לרוב ופוגעים ביחידות
|
|
מבקר המדינה קובע כי עשרות אלפי פטורים זמניים וקבועים ניתנים לחיילים בשירות חובה למרות שאינם הולמים לתנאי השירות ביחידות שבהן משרתים החיילים ולאופיין, ואף יש בהם כדי לפגוע במשמעת הצבאית.
"מקרפ"ר אינה מקיימת מערכת מעקב ובקרה כלל-צה"לית לנושא. בהיעדרה, אין באפשרות מקרפ"ר לבצע בחינה עניינית של התופעה הפוגעת במשמעת הצבאית ולנקוט את הצעדים הנדרשים לתיקונה", קבע.
|
|
|
|
החיילים לא מודעים לשירותים הרפואיים
|
|
צה"ל אינו מפרסם לחייליו את ההיקף ואת התמהיל של סל השירותים הרפואיים שהוא מספק להם, כמו גם את קיום ועדות החריגים לקבלת שירותים בנוסף לאלה הנכללים בסל.
המבקר קובע כי לנוכח שינויים ארגוניים בצה"ל, החל מאפריל 1999 אין באפשרות מפקדת קצין הרפואה הראשי לקבוע את היקף תקני כוח האדם הרפואי בגופי צה"ל על-פי תפיסתה המקצועית, דבר המגביל את סמכותה בבואה לממש את אחריותה לבריאות חיילי צה"ל.
משלהי שנות התשעים הסמכות לתקינת ציוד רפואי למרפאות הייתה בשליטת מקרפ"ר; בשנת 2007 היא הועברה למחלקת תכנון וארגון שבאט"ל, דבר שהגביל אף יותר את יכולת מקרפ"ר לנהל את המשאבים הרפואיים על-פי קביעותיה המקצועיות.
|
|
|
|
זמן ההמתנה המירבי לרופא שנקבע - לא נשמר
|
|
זמן ההמתנה המירבי לקבלת תור לרופא מומחה שנקבע על-ידי מפקדת קצין רפואה ראשי - שבועיים לחייל ביחידה קרבית ושלושה שבועות לחייל ביחידה עורפית - אינו נשמר.
בשנים 2005 ו-2006 המתינו כ-36% וכ-28% מהחיילים יותר משלושה שבועות לתור לרופאים מומחים במרפאות צבאיות. בביקורת הנוכחית עלה, כי אין בידי המרכז לשירותי רפואה במקרפ"ר את הכלים הנחוצים כדי לנתח את הסיבות לחריגות הללו.
|
|
|
|
לא קיים תמחור של מסלול הרופא הצה"לי
|
|
בביקורת הקודמת קבע משרד מבקר המדינה, כי על צה"ל להגדיר את מסלול ההכשרה של הרופא הצבאי, וכי על הבדיקה להתייחס לשיקולי עלות ותועלת של כל מרכיבי המסלול. על אף זאת עלה בביקורת הנוכחית, כי עדיין לא קיים בצה"ל תמחור עדכני ומלא של מסלול הרופא, הכולל ניתוח כלכלי של סך העלויות שצה"ל משקיע ברופא הצבאי, תוך התחשבות בתקופות שבהן הוא משרת כרופא צבאי, מוצב במוסדות רפואה אזרחיים לצורכי התמחות והשתלמות ומשרת בתפקידי פיקוד ומטה.
לדברי המבקר, חסרונה של בחינה כלכלית כזו פוגמת ביכולתו של צה"ל לבדוק שינויים אפשריים במסלול הרופא הקיים, במטרה לשפרו.
|
|
|
|
חיל הרפואה אמון על בריאותם של חיילי צה"ל על-פי חוק ומספק סל שירותי רפואה מקיף . סל השירותים המפורט מפורסם באתר צה"לנט הזמין לכלל המשרתים, בשירות חובה ובקבע, והן במרפאות צה"ל השונות.
צה"ל מקיים מזה כשנתיים עבודת מטה שמטרתה בחינת התפתחות מתן שירותי הרפואה העתידיים ואופן תימחורם בכללה הוחלט על מיקור חוץ הדרגתי של שירותי הרפואה בבסיסים עורפיים.
המחסור ברופאים בצה"ל משקף את המצב בתחום במדינת ישראל ונובע בעיקר מן הירידה במספר העתודאים לומדי רפואה. צה"ל נערך לירידה במספר העתודאים, בין היתר, קבלת החלטה לפתיחת המסלול הצבאי לרפואה אשר עתיד להתחיל לפעול במהלך 2009 ובו יוכשרו עשרות רופאים נוספים. קצין הרפואה הראשי קבע עדיפות לאיוש תקני הרופאים ביחידות השדה הלוחמות.
|
|
איציק וולף / Itzik Wolf
עיתונאי. כתב כלכלי. דוא"ל itzik@News1.co.il. רשימות
| תאריך: |
02/03/2009
|
|
|
עודכן: |
02/03/2009
|
|
|
מבחן הראיה המנהלית
תפוס כינוי יחודי
לא מתחקרים ליקויים בצה"ל 
