שמרו הגמלה למרות עבודה בתעשיה הביטחונית

חוק שירות הקבע (גימלאות) קובע את זכאותם של משרתי הקבע בצה"ל עם פרישתם לקצבת פרישה. תשלומי הקצבה משולמים מאוצר המדינה, ומחושבים, מאושרים ומשולמים בפועל על-ידי מופ"ת. חוק שירות הקבע קובע לענייני גימלאות, כי זכאי לקצבה מצה"ל המקבל גם הכנסה מקופה ציבורית יקבל קצבה מופחתת, בהתאם לתנאים המוגדרים בחוק. שלוש התעשיות הביטחוניות הממשלתיות - תע"א, רפאל ותעש - מוגדרות כקופות ציבוריות. לפי נתוניהן, הנכונים לסוף שנת 2006 ולאמצע שנת 2007, עבדו אצלן 318 גמלאי צה"ל מדרגת רס"ן ומעלה: כ-67% - בתע"א, כ-22% - ברפאל וכ-11% בתעש.

בדצמבר 2003 הפיץ אגף החשב הכללי שבמשרד האוצר לגורמים שונים, וביניהם למשרד הביטחון, לתע"א, לרפאל ולתעש, הנחיות לביצוע על-מנת לוודא שאכן מתבצעות הפעולות המחויבות בנוגע להפחתת גמלה בשל הכנסה מקופה ציבורית. בהנחיות היו דרישות לביצוע פעולות בנושא גם מצה"ל. נמצא, כי מופ"ת והתעשיות הביטחוניות הממשלתיות לא ביצעו חלק גדול מהנחיות אלה.

משרד מבקר המדינה השווה את דיווחיהם למופ"ת, על מקום ומועד תחילת העסקתם של 57 גמלאי צה"ל, המועסקים כעובדי חברה בשלוש התעשיות הביטחוניות שנבדקו, לרישומי מעסיקיהם לגבי נתונים אלו (נכון לדצמבר 2006). נמצא, כי 14 (כ-24%) מגמלאי צה"ל אלה לא דיווחו כלל למופ"ת על העסקתם בקופה ציבורית או שלא דיווחו כי היו מועסקים בקופה ציבורית בחלק מהתקופה וכתוצאה מכך לא הופחתה גמלתם, כנדרש. הקצינים הפורשים עצמם לא פעלו בהתאם לדינים המחייבים אותם, ואילו מופ"ת והתעשיות הביטחוניות הממשלתיות לא ביצעו את הנחיות החשב הכללי בכל הנוגע להצלבת נתונים כנדרש ולחובת הדיווח בעת קליטת עובד, ולא יזמו פעולה אחרת כדי לגלות מקרים כגון אלה.

משרד מבקר המדינה מעיר, כי חוזי ההתקשרות עם גמלאי צה"ל ברפאל, בתע"א ובתעש, באמצעות חברות כוח אדם וכיועצים, מצביעים על כך שמתכונת העסקתם דומה מאוד להעסקת עובדי החברה וחלקם אף משמשים בתפקידי ניהול. במתכונת העסקה זאת נותנות רפאל, תע"א ותעש יד לעקיפת החובה בהפחתת הגמלה בשל הכנסה מקופה ציבורית של אותם גמלאים. נוסף לכך, במצב זה נוצרת למעשה אפליה לעניין זה בין גמלאי צה"ל המועסקים כעובדי החברות בגופים האמורים המוגדרים כקופה ציבורית וחייבים בהפחתת גמלה בשל הכנסה מקופה ציבורית, לבין אלה המועסקים באותם גופים בצורות העסקה אחרות, המאפשרות להם להימנע מהפחתה זו, אך במתכונת העסקה הדומה לזו של עובדי החברות.

מבקר המדינה מעיר, כי על מופ"ת לממש את הסמכויות הנתונות לה לפי החוק, כפי שהבהירה לה מפצ"ר לא אחת, ולדרוש מהתעשיות הביטחוניות הממשלתיות את המידע הדרוש לה על גמלאי צה"ל המועסקים אצלן לצורך הצלבת הנתונים, כנדרש בהנחיות החשב הכללי.

משרד מבקר המדינה בדק את העסקתו של קצין בכיר במילואים המשמש כיועץ למנכ"ל משרד הביטחון באחד הפרויקטים הגדולים ביותר של משרד הביטחון בשנים האחרונות.

במרס 2002 נחתם הסכם בין תעש לבין ממשלת טורקיה להשבחת טנקים עבור הצבא הטורקי. משרד הביטחון הקים מטה תוכנית לפרויקט, ולתפקיד ראש מטה הפרויקט נשכרו שירותיו של תא"ל דוד אנגל, כדי שישמש כיועץ מיוחד למנכ"ל משרד הביטחון. ההתקשרות של משרד הביטחון עם רמ"ט הפרויקט, באמצעות חברה פרטית שהקים, חודשה מספר פעמים בשנים 2004 עד 2007, וכך נמשכה ברציפות מאוקטובר 2003 ועדיין הייתה בתוקף מועד סיום הביקורת במרס 2008.

ביולי 2004 החל רמ"ט הפרויקט לספק שירותי יעוץ לרפאל, בין השאר, בנושא מיגונים לרכב-קרב משוריין כבד, נגמ"שים ושריוניות עבור גופים שונים במערכת הביטחון, ביניהם גורמים במשרד הביטחון ובצה"ל.

נמצא, כי במהלך עריכת ההסכמים עימו או חידושם לא התבקש רמ"ט הפרויקט על-ידי אגף היועץ המשפטי למערכת הביטחון שבמשרד הביטחון או על-ידי גורם אחר במשרד הביטחון למלא שאלון או תצהיר לחשיפת זיקותיו ולבחינת הקשרים בין תפקידו כראש מטה הפרויקט לבין עיסוקיו האחרים, אשר עלולים לגרום לו להיות במצב של חשש לניגוד עניינים. זאת על אף הנדרש בהוראת משרד הביטחון העוסקת בהתקשרות עם יועצים בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה.

מבקר המדינה מעיר כי היה על משרד הביטחון לקבוע בחוזה עם החברה הפרטית ורמ"ט הפרויקט גם חובת גילוי בדבר זיקות ואינטרסים, לרבות עידכון במידע רלוונטי מעת לעת. בד-בבד, היה עליהם לקבוע, במסמכים נלווים, את אנשי הקשר במשרד הביטחון לעניינים אלה.

קצין המודיעין הבכיר עמד בראש חברת שירותי מודיעין שטח

אחד היועצים שמעסיק חיל המודיעין הוא תא"ל (במיל.) חגי לוטן. בשנת 1994 הקים לוטן שותפות רשומה והוא מנהל אותה מאז. השותפות עסקה מאז הקמתה במתן שירותי מחקר בנושא מודיעין השטח ומיפוי ממוחשב לגורמים שונים בצה"ל. נוסף לכך עסקה השותפות בכתיבת תורה בתחום המודיעין; ייצור עזרים שונים, ועוד.

מאז 1986, עת השתחרר משירות קבע בצה"ל, הוא שירת במילואים בתפקידים שונים. אחד מתפקידים אלה הוא תפקיד בכיר ביותר - קצין מודיעין של הגיס הצפוני - בו הוא משרת מאז 1995.

בהתקשרויות עם יועצים, הנעשות באמצעות אגף משאבי אנוש במשרד הביטחון, נדרש מן המועמד לציין בטופס הבקשה, בין היתר, מה עיסוקו הנוסף, האם הוא מועסק במערכת הביטחון, האם הוא מבצע שירות מילואים פעיל בצה"ל, ובאיזו יחידה שירת שירות חובה. משרד מבקר המדינה מעיר, כי על משרד הביטחון לפעול ליצירת אחידות בטיפול בסוגיית גילוי הזיקות ומניעת ניגוד העניינים בערוצי ההתקשרות השונים.

מאז ובמהלך כל תקופת שירותו כקמ"ן הגיס, התקשר צה"ל עשרות פעמים בנושאים שונים עם היועץ באמצעות השותפות. צה"ל ומשרד הביטחון לא בחנו את שאלת ניגוד העניינים האפשרי בין היות היועץ מצד אחד קמ"ן הגיס הצפוני ומצד שני יועץ וספק של עזרים שונים לצה"ל, ולא היו ערים לסכנה של טשטוש גבולות בין מעמדו של היועץ כקצין בכיר במילואים בחמ"ן, המעורב באופן פעיל בעשייה, לבין היותו יועץ וספק כאמור. לדעת משרד מבקר המדינה, העסקת קצינים בכירים במילואים כספקים או כיועצים לצה"ל מעוררת סוגייה עקרונית, וראוי שצה"ל ומשרד הביטחון יבחנו סוגייה זו.

מבקר המדינה מעיר כי תהליך בירור נושא זה בתוך חמ"ן היה לקוי, כיוון שהמידע האמור לא הובא לידי היועצת המשפטית של חמ"ן. לדעת משרד מבקר המדינה, ראוי שבחינת הסוגייה של ניגוד עניינים לא תתבסס רק על מידע הנמסר על-ידי הנשאל בשאלון, אלא תכלול איסוף נתונים מגורמים נוספים לצורך אימות הנתונים. כן ראוי, שיינתן ביטוי מפורט בנהלים לאופן ביצוע הבדיקה תוך ציון הגורמים הנושאים באחריות לכך.

באגף כוח-אדם קיים מאגר ממוחשב של הגמלאים שדיווחו שהינם עובדי הקופה הציבורית מתוקף העובדה כי חובת הדיווח על השתכרות נוספת מקופה ציבורית חלה על הגמלאי עצמו. אגף כח- אדם בצה"ל מעדכן את הגמלאים על חובתם זו בתלושי המשכורת ובאגרות ומכתבים הנשלחים לבתיהם.

מחלקת פרישה ותשלומים (מופ"ת) של צה"ל פנתה בעבר לגופי המדינה השונים המעסיקים את גמלאי צה"ל על-מנת לקבל מידע אודות העסקתם שבחלקם סרבו להשיב. על-פי המלצת המבקר, יפנה צה"ל בשנית לאותם גופים על-מנת שיעדכנו כנדרש כמו-כן יקבע אגף כח אדם נוהל מעקב שנתי מול מנהלת הגמלאות באוצר להסדרת הנושא.

המקרים הספציפיים שהעלו בדוח הביקורת באופן פרטני באשר לאי דווח על העסקה בקופה ציבורית כבר טופלו ותבחן סוגיית ההחזרים בתוספת הצמדה וריבית.

בעקבות ממצאי דוח מבקר המדינה אשר העלו חשש לחשד לניגוד עניינים בהעסקת יועץ שהוא גמלאי צה"ל בתעשיות ביטחוניות, החליט סגן הרמטכ"ל, אלוף דן הראל, על מינוי של צוות בראשות אלוף ישי בר, במטרה לבחון את הסוגיה העקרונית של ניגוד עניינים אפשרי במקרים של העסקת קצינים בכירים במילואים. צוות זה, אמור להמליץ לצה"ל ולמשהב"ט על דרכים אפשריות להתמודדות נאותה עם סוגיה זו. בנוסף יבנה באגף המודיעין הליך בקרה לאיתור מצבים של ניגוד עניינים ויופץ נוהל להעסקת יועצים.

גורמים בצה"ל מסרו כי באשר לתקופת הצינון של קצינים פורשים בשנים שבין 2005 ל-2007 הוגשו בסה"כ 39 פניות של פורשי צה"ל לוועדת ההיתרים בבקשה לקצר את תקופת הצינון. בשמונה מן המקרים התנגד צה"ל לבקשה, ובמקרים נוספים התקופה הוגדרה בהסכמת שני הצדדים.