הון שחור בשירות משפחות הפשע והטרור

תופעת הכלכלה הבלתי מדווחת, המכונה "הון שחור" או "כלכלה צללית", היא נגע חובק עולם שאינו פוסח על מדינת ישראל. מדובר בפעילות כלכלית שאינה מדווחת לרשויות ואינה נכללת במלואה בחשבונות הלאומיים, לרוב במטרה להתחמק ממיסוי או מרגולציה. בכל מקום שבו קיימים מיסים, נמצא גם הון שחור המשמש כחמצן לארגוני טרור, משפחות פשע ואנשים פרטיים המבקשים לשלם פחות מס, אומר ערן יעקב (כלכלן, משפטן). במדינת ישראל התופעה חמורה במיוחד; היקף הכלכלה השחורה נאמד בכ-19% עד כ-23% מהתוצר המקומי הגולמי, עם ממוצע של כ-22% לפי מחקרם של Medina & Schneider. במונחים מוחלטים, מדובר בפעילות כלכלית שאינה מדווחת בהיקף של כ-370 עד 480 מיליארד ש"ח בשנה.

אובדן הכנסות המדינה ממסים כתוצאה מהכלכלה השחורה נאמד בכ-30 עד 50 מיליארד ש"ח בשנה - סכום המהווה כמחצית מהגירעון התקציבי של ישראל. נתונים אלו מציבים את ישראל כבעלת אחת הכלכלות השחורות הגדולות ב-OECD, בהיקף כפול מזה של ארה"ב, בריטניה וקנדה, ודומה לזו של יוון ואיטליה. ההון השחור אינו רק מספר בדוחות כספיים; הוא המנוע המזין את הפשיעה בחברה הערבית ואת תופעת הפרוטקשן האלימה. הוא יוצר עיוות בתחרות בין עסקים הפועלים כחוק לבין עסקים שאינם מדווחים, פוגע באמון הציבור במוסדות המדינה ומקשה על גיבוש מדיניות כלכלית מבוססת נתונים, מדגיש יעקב.

מסגרת מושגית והגדרת הרכיבים

בהתאם למסגרת המושגית של ה-OECD, הכלכלה הבלתי נצפית מורכבת ממספר רכיבים מרכזיים. הרכיב הגדול ביותר בישראל הוא פעילות חוקית שאינה מדווחת, כגון עבודה "בשחור", אי-דיווח על הכנסות והנפקת חשבוניות פיקטיביות. לצד זאת קיימת הפעילות הבלתי חוקית הכוללת סחר בסמים, הימורים בלתי מורשים והלבנת הון. רכיב שלישי וחמור הוא הפעילות העבריינית המאורגנת, הכוללת סחיטה באיומים, גביית דמי חסות והשתלטות על מכרזים ציבוריים, מפרט יעקב. נוסף על אלו קיימת הכלכלה הבלתי פורמלית, הנפוצה בעיקר בקרב עובדים זרים ללא היתר ובענפים מסוימים בחברה הערבית והחרדית.

תופעת דמי החסות - המכונה "פרוטקשן" או בערבית "ח'אווה" - מהווה את אחד הביטויים החמורים ביותר לקשר בין ההון השחור לפשיעה המאורגנת. לפי הערכות המכון הירושלמי לאסטרטגיה וביטחון (JISS), ארגוני פשיעה גובים כ-2 מיליארד ש"ח בשנה בדמי חסות, כאשר ענף הבנייה לבדו משלם כ-90 מיליון ש"ח בשנה. מחקרים אקדמיים מצביעים על כך שהנזק הכלכלי הכולל מסחיטה גבוה פי ארבעה מהתשלום הישיר, וגורם לאובדן פריון וירידה בהשקעות בסך של כ-6 מיליארד ש"ח נוספים, מציין יעקב.

השלכות מקרו-כלכליות ופגיעה בתחרות

ההשלכות של דמי החסות חורגות מהמישור הפלילי ופוגעות אנושות במבנה המשק. מחקרים מראים כי דמי החסות הם רגרסיביים באופן קיצוני: עסקים קטנים משלמים עד 40% מרווחיהם, בעוד עסקים גדולים משלמים כ-2% בלבד. הדבר מהווה "מס כניסה" המרתיע יזמים חדשים ופוגע בחדשנות, מסביר יעקב. מחקרים בינלאומיים הוכיחו כי נוכחות של פשיעה מאורגנת עשויה להפחית את התמ"ג לנפש ב-16%, שכן הון פרטי מוחלף בהשקעות ציבוריות פחות יעילות ויזמים נמנעים מהשקעות מניעות צמיחה.

דמי החסות פועלים כ"אפקט מכפיל שלילי" המנקז משאבים מהמגזר החוקי ומקטין את הביקוש המצרפי, באופן חמור יותר ממיסוי רגיל, שכן הכספים אינם חוזרים להוצאה ציבורית פרודוקטיבית. הפגיעה מחלחלת גם לשוק העבודה ולממשל המקומי; בעלי עסקים נאלצים לדכא שכר עובדים או לפנות להעסקה בלתי פורמלית כדי לממן את תשלומי הסחיטה. ברשויות מקומיות מסוימות גביית הארנונה צונחת מתחת ל-30% בשל איומי ארגוני פשיעה על מועמדים ותושבים. הרשות לאיסור הלבנת הון דיווחה כי חלקם של ארגוני הפשיעה בעבירות פיננסיות זינק מ-6.8% בשנת 2020 ל-19% בשנת 2021, מזהיר יעקב.

המהפכה הטכנולוגית במלחמה בהונאות

כדי להילחם בתופעה, הובילה רשות המיסים מהלך אסטרטגי של "חשבונית ישראל". כלי טכנולוגי זה נועד לעצור את מגפת החשבוניות הפיקטיביות המשרתות את הפשיעה המאורגנת, אומר יעקב. המערכת הצליחה למנוע הונאות בהיקף אדיר של 25 מיליארד שקלים, וגרמה לכך שהכנסות המדינה צמחו בעשרות מיליארדי שקלים הודות לחסימה חכמה בזמן אמת. היכולת להישען על נתונים דיגיטליים מאפשרת לבצע אכיפה אינטליגנטית וממוקדת נגד עבריינים, במקום להטיל עומס מיותר על ציבור משלמי המיסים ההגון הממלא את חובתו כחוק.

אסטרטגיית האכיפה והמלצות מדיניות

למיגור התופעה נדרשת תוכנית פעולה רב-ממדית המבוססת על מספר נדבכים קריטיים, קובע יעקב:

• חיזוק רשות המיסים: יש להגדיל את תקציב האכיפה, המהווה כיום פחות מ-1% מתקציב הרשות, ולהשקיע בבינה מלאכותית לאיתור דפוסי העלמה. במקביל, יש לצמצם את הנטל הביורוקרטי על הנישומים שמעודד התחמקות.

• מודיעין משולב והגנה על עדים: הקמת יחידת מודיעין כלכלי משולבת בין המשטרה, רשות המיסים והרשות לאיסור הלבנת הון היא הכרחית לזיהוי חדירת ארגוני פשיעה למכרזים ציבוריים. יש לחזק את ההגנה על קורבנות סחיטה ולהחיל עליהם מסגרת פיצוי הדומה לנפגעי טרור.

• צמצום המזומן ושקיפות: חוק צמצום המזומן הוכיח הצלחה עם ציות של 95%, ויש להמשיך במגמה זו תוך חקיקת איסור החזקת מזומן מעל 200 אלף ש"ח. לצד זאת, על רשות המיסים להקפיד על שקיפות מלאה ופרסום דוחות תקופתיים כדי לשמר את אמון הציבור.

הנתונים מצביעים על תמונה מדאיגה שבה הכלכלה השחורה נאמדת בכחמישית מהפעילות המשקית. המפתח להצלחה הוא שילוב בין אכיפה פלילית נחושה לבין פיתוח כלכלי ותוכניות ייעודיות לאזורים נפגעים, לצד חינוך לטווח ארוך המבהיר כי הון שחור פוגע בביטחון האישי ובחוסן הלאומי של כל אזרח במדינה.