|
קצב. "מדליף" בכיר? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
הנשיא לשעבר, משה קצב, עתר לבג"צ (יום ה', 30.4.09) להורות על חקירה פלילית במשרד המשפטים לאיתור מדליף חומרי החקירה לתקשורת. מדובר בטענות על הדלפתו "לכלי תקשורת גדול" של תקליטור משרד המשפטים המכיל את חומרי החקירה נגד קצב בפרשת האשמתו לכאורה בעבירות המין.
בעתירה טוענים באי-כוחו של קצב, עוה"ד אביגדור פלדמן, ציון אמיר ואברהם לביא, כי עולה במוחם "מחשבת כפירה" לפיה המדליף נמנה על אחד מ"מקבלי ההחלטות" בתיק. זאת לאור העובדה כי ההחלטה להעמיד את קצב לדין באה בשעה שדבר לא השתנה שיש בו כדי "לחזק את הראיות" אלא "נהפוך הוא, נמסרו ראיות נוספות מצד ההגנה שערערו עוד את גרסת העדה העיקרית". כמו-כן מדובר בהחלטה שהתקבלה לאחר שהתיק היטלטל ממחוז למחוז "לאחר שלא נמצא תובע במחוז עיר הבירה שיהיה מוכן להגיש אישום ולנהל את המשפט נגד קצב".
החלטה שהתקבלה משיקולים זרים
מדובר בהחלטות בתיק שבו לטענת באי-כוחו של קצב, הראיות הן גבוליות ולפיכך ייתכן שהמדליף היה "לשון המאזניים בעמדתו כנגד קצב". ייתכן לטענתם, שעמדתו של אותו "מדליף בכיר" "הכריעה את כף ההחלטה להעמיד לדין את קצב ומכאן שלא מן הנמנע וההחלטה להעמיד לדין את קצב התקבלה משיקולים זרים".
הסניגורים אף מאשימים את היועץ המשפטי בטיוח החקירה לאיתור המדליף. לטענתם, במהלך חקירת מזוז "לא נגבו הודאות מעדים או חשודים אפשריים בעלי נגישות לשרתי ומחשבי משרד המשפטים... ובפרט לא נחקר אותו אדם שזהותו ידועה, העובד עבור גוף תקשורת גדול ואשר על-פי בדיקת מזוז ביצע שינויים בקובץ המצוי על גבי התקליטור. גם לא הממונים עליו באותו גוף תקשורת ואף לא עיתונאי אחד מתוך עשרות רבות שעסקו בסיקור החקירה בעניין קצב".
ההליך השיפוטי זוהם
לטענתם, "חרף העובדה כי המעשה חמור עשרות מונים בשל היקף ההדלפה, זיהום ההליך השיפוטי באמצעות הצפת כלי התקשורת בחומרי חקירה, שיבוש מהלכי משפט באמצעות חשיפת עדים לגירסאות אחרים, הפגיעה בזכות העותר להליך הוגן וכמובן הפגיעה המשותפת לעותר ולעדות בתיק בפרטיותם. כל אלה נותרו בחלל האויר עת מנע מזוז מלבררם במסגרת המתחייבת של חקירת משטרה ושל מינוי צוות חקירה מיוחד... דוגמת פרשת הפרקליטה ליאורה גלט ברקוביץ'".
בעתירה נטען עוד כי החלטת מזוז "להסתפק בבדיקה פנימית מנהלית של חשדות למעשים פליליים ולהימנע מחקירה משטרתית פלילית הינה "בלתי סבירה בעליל וחורגת ממתחם הסבירות במסגרת שיקול הדעת המוקנה לו".