עובד חברת חשמל שעבר עינוי דין במשך חמש שנים עד לזיכויו מאשמת גניבה, לא יזכה לפיצוי מהחברה. בית משפט השלום בראשון לציון דחה (יום א', 5.7.09) תביעה של עובד חברת חשמל שמואל חובב באמצעות עורך דין צבי בן ליאור, לפיצויים בגין "תלונה רשלנית" למשטרה. חובב זוכה מאשמת גניבה לאחר חמש שנים שהמתין לכתב האישום. השופט רפי ארניה קבע כי חברת החשמל התנהלה בפרשה כראוי, אך מתח ביקורת על התביעה שסחבה את התיק חמש שנים בטרם הגישה כתב אישום, זאת למרות שקיבלה תלונה "על מגש של כסף".
חשש ממשטרות פרטיות
התובע, שמואל חובב, טען בתביעה כי החברה הגישה את התלונה נגדו לאחר "חקירה רשלנית" ובהתבסס על "עדות מפוקפקת" של עובד שהורשע בגניבה והפליל אותו. החברה טענה מנגד באמצעות בא-כוחה, עורך דין הורוביץ, כי ניהלה את התלונה כראוי וכי לא נדרש ממנה לנהל חקירה יסודית.
כאמור, בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי מעביד המגיש תלונה חייב להציג תשתית ראייתית מינימלית. עם זאת, "אין להפריז בנטל הראייתי המוטל על המעביד שעה שהוא שוקל הגשת תלונה למשטרה על עובדו". המעביד, לדבריו, אינו חייב לחקור באופן יסודי את העובדות, שכן אין בידיו כוח חקירה ואין לו סמכויות אכיפה. יתרה מכך, הדרישה ממעבידים לחקור לעומק תלונות נגד עובדיהם בטרם יפנו למשטרה "עלולה להביא לתוצאה של הקמת משטרות פרטיות ולשימוש באמצעי חקירה שלא כדין ושלא בסמכות, ואף לתוצאה של פגיעה וזיהום של ראיות שניתן לעשות בהן שימוש בהליך הפלילי. זהו מדרון חלקלק אשר איני סבור כי שיש לפסוע בו".
חרב מתהפכת על ראשו
השופט מתח ביקורת על התנהלות התביעה, שלמרות שבתלונה קיבלה את החומר "על מגש של כסף", התעכבה בהגשת כתב האישום במשך חמש שנים. כך הותירה התביעה את חובב "כשחרב מתהפכת של דין פלילי מרחפת על ראשו מאיימת לפגוע לא רק בחירותו אלא גם לגדוע את מטה לחמו".
השופט ציין את טענת הפרקליטות בתגובה לטענות, לפיה המשטרה העבירה לה את התלונה רק לאחר שנה וכי בפרקליטות התיק לא טופל "משלהי 1998 ועד 26.8.2001... עקב עומס עבודה כבד ושיקולי תיעדוף". בכך, לדברי השופט, "נשללה זכותו של חובב למשפט מהיר שלטעמי הינה חלק מזכותו לכבוד בבחינת 'Justice delayed is Justice denied'" [צדק מאוחר הוא צדק שנשלל].
עוד כתב השופט כי במקרה אחר ייתכן שבית המשפט ישקול שלילת חסינות המדינה "על עצם ההחלטה להעמיד לדין", הניתנת לה בתביעה אזרחית. שכן "לא בהכרח" חסינות זו חלה על "דרך ההעמדה לדין". "ראוי שאנשי התביעה יתנו דעתם שבמקרה אחר... עשויה הגנתה המסורתית של המדינה להישלל במיוחד בכל הנוגע לדרך ההעמדה לדין".
בהחלטה נקבע כי חובב ישלם הוצאות המשפט של חברת החשמל לרבות שכר טירחה ושכר טירחת מומחה מטעמה וחלקה בשכר טירחת מומחה מטעם בית משפט בסכום של 75 אלף שקלים. כמו-כן, הנתבעים, בהם חברת חשמל ישאו בהוצאות המשפט של המדינה וכן בשכר טירחת עורך דין בסכום של 25 אלף שקלים.