לדברי גורמים בענף, גם הזכיין הישראלי הורביץ נתקל בבעיות: החיקויים הזולים (19 שקל לעומת 199 שקל) תפסו תאוצה; פרסומים שונים פיקפקו באיכותו האמיתית של המוצר ובנוסף, מחיר הנעליים בישראל היה גבוה ממחירו במדינות אחרות - בארה"ב למשל, הנעליים נמכרו בסכום השווה ל-120 שקל.

המספר הרב של נקודות המכירה בישראל, כמו גם דעיכת הטרנד בעולם, הביאו לירידה במכירות. כתוצאה מכך, חלק מהחנויות הפסיקו לעבוד עם קרוקס וחלק צימצמו מלאים והורידו מחירים. המחיר הקשיח והגבוה - 200 שקל - כבר פינה מקומו להנחות. כך, למשל, בחנות הפי טיי אפשר למצוא כפכפי ילדים ב-150 שקל ודגמים פחות מצליחים ב-99 שקל; בחנות פומה ניתן לרכוש דגמי קרוקס ב-130 שקל.

עם זאת, דגמים אחרים נמכרים במחירים לא זולים כלל וכלל - נעלי בד, לדוגמא, עולות 240 שקל, נעלי פלטפורמה עולות 300 שקל וסנדל לגברים עולה 350 שקל. עם זאת, ישנם דגמים אחרים שניתן למצוא במחירים זולים יותר.

בדומה לחברה העולמית, גם קרוקס הישראלית הבינה שעליה לעשות מהלך ופתחה באפריל 2008 את החנות הראשונה של הרשת בנמל תל אביב. החנות נהפכה במהרה לרשת המונה כיום 16 סניפים. ביקור בסניף הרשת בדיזנגוף סנטר בתל אביב בשבוע שעבר דווקא גילה סניף עמוס קונים, ואכן בעלי הקניונים מספרים כי הסניפים מצליחים ללא ספק ואנשים קונים את הנעליים של קרוקס גם בתקופה קשה זו.

לדברי משה רוזנבלום, מנכ"ל קבוצת קניוני ישראל, שתי החנויות של הרשת שבקניוני הקבוצה בגרנד קניון וברחובות "עובדות פצצה". פאר נדיר, מנכ"ל קניוני עזריאלי, מספר כי היה סקפטי כשקרוקס פתחה חנות בקניון הנגב של הקבוצה בבאר שבע, אולם כיום הם מדברים עם קרוקס על פתיחת חנויות במיקומים נוספים. גם איתן גולדמן, מנכ"ל דיזנגוף סנטר, מספר ש"המכירות פשוט פיגוז, ועולות כל חודש".

האם הצלחת חנויות הרשת מפצה על נקודות המכירה הסיטונאיות שנסגרו או חוו ירידה במכירות? כמה בעלי חנויות שהחזיקו בעבר סטנדים של קרוקס, סיפרו כי כאשר קרוקס פתחה חנות משלה בקניון בו הם פועלים - הם הוציאו את מעמד הנעליים מהחנות.

כך, למשל, מוריס טהרני, הבעלים של רשת הפי טיי מספר כי הוציא את המעמדים מחנויות שקניונים שבהם נפתחו קרוקס חנות, שכן המגוון בסטנד לא יכול להתחרות בחנות קונצפט. טהרני הוסיף כי למיטב ידיעתו כלל המכירות של קרוקס לא ירדו, אולם יש כיום פחות מעמדים בחנויות, חלק מהמחירים ירדו והעוגה מתחלקת אחרת - פחות בסיטונות ויותר בחנויות קרוקס עצמן.

עם זאת, איש אינו יודע לומר בבירור האם מחזור של 16 חנויות מפצה על נקודות המכירה הרבות שנסגרו והירידה במחירים. גם הנהלת קרוקס מסרבת למסור מה מחזור המכירות שלה ואם מדובר במחזור מכירות גדול מזה של לפני שנתיים, בתקופת השיא, או שמא הוא קטן מאז בדומה לעולם, כמו גם איזה דגם מוכרים יותר - דגם הביץ' המסורתי או הדגמים החדשים שנמצאים בחנויות. מהחברה נמסר כי "הדגמים החדשים תופסים ווליום גדל והולך, וגם הביץ' עדיין מוכר יפה".

קרוקס שהבינה כבר מזמן שהיא בבעיה, עשתה מאמצים גדולים לא להיות חברה של מוצר אחד - וניסתה למנף את הפופולריות של נעלי הגומי גם לתחומים נוספים, אך ללא הצלחה מרובה. בין יתר המאמצים היא פתחה בשנה האחרונה חנויות עצמאיות עם שלל דגמים ואביזרים ומי שייכנס כיום לחנות הרשת לא בהכרח יזהה כי מדובר בחנות קרוקס. הסיבה - החברה עושה את מירב המאמצים בכדי לא ליהפך לטרנד חולף.

בנוסף, ב-2008 הושק קו ההלבשה של קרוקס, שהיה צבעוני כמו הנעליים ועשוי מחומרים קלילים. קרוקס אף רכשה את חברת האקססוריז Jibbitz, שייצרה סיכות צבעוניות מיוחדות שמתחברות ישירות לנעליים. גם את המוצר הראשי שלה קרוקס לא הפסיקה להרחיב, עם דגמים חדשים של נעליים כמו כפכפי אצבע, נעלי סירה ואף נעלי עקב.

אך למרות המאמצים, הכנסותיה של קרוקס ירדו ב-2008 ב-14.8% והסתכמו ב-721.6 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות של 847.4 מיליון דולר ב-2007. מניית קרוקס צנחה במהלך 2008 ב-95%, ובתשעת החודשים האחרונים היא נסחרת סביב שער של 2.7 דולרים למניה (לעומת 75 דולר בשיא). החברה הפסידה בשנה שעברה 185.1 מיליון דולר ונאלצה לקצץ 2,000 משרות.

בינתיים גם 2009 לא נראית טוב עבור קרוקס. מאז יולי 2008 צנחה מנייתה של החברה ב-76%, לאחר שאפילו הניסיון להרחיב את קו המוצרים באמצעות נעלי קרוקס לחורף נכשל כישלון חרוץ. רואה חשבון עצמאי, אמרה החברה, אף הביע ספק חמור בנוגע ליכולתה להמשיך לפעול.

אחיו של עמוס, מיכאל הורוביץ, המכהן כמשנה למנכ"ל החברה, הגיב לדברי הסיטונאים, שאמרו שהחליטו לצמצם עמדות מרצונם. לדבריו, צמצום מספר נקודות המכירה היה יוזמה של קרוקס ולא של הסיטונאים כפי שטענו: "צימצמנו נקודות מכירה שחשבנו שהן לא ראויות, כאלה שלקחו מגוון קטן מאוד או מכרו בצורה לא ראויה. אבל עדיין יש מאות נקודות מכירה ואנחנו מעל התוכנית העסקית שלנו".

למרות ההצלחה של חנויות המותג, הורוביץ מסביר כי מרבית המכירות הן עדיין בסיטונות. כך, הוא מעריך, גם יישאר המצב.

אם כך, מדוע קרוקס פתחה חנויות עצמאיות למרות הפגיעה הפוטנציאלית עד וודאית במכירות בסיטונאות?

"רוב האנשים שמדברים על קרוקס מתכוונים לדגם הקלאסי, הביץ'. אבל זה דגם אחד בלבד. מה שקרה זה שקרוקס העולמית פיתחו המון דגמים, אנחנו מחזיקים 120 דגמים. לא יכולנו לשווק מגוון כזה גדול במעמדים הקטנים של החנויות. ב-2008 קרוקס העולמית התחילה להגדיל את המגוון, ועכשיו מדובר ב-20-40 דגמים לעונה. אם לוקחים בחשבון שבכל דגם יש כמה צבעים ומידות, מדובר בערך ב-3,000 פרטים בחנות. גם בחו"ל חלה אותה מגמה, וכיום יש כבר מאות חנויות עצמאיות בעולם".

קרוקס הוא טרנד חולף או מותג שיישאר לאורך שנים?

"אם זה היה טרנד חולף לא היינו משקיעים בפתיחת חנות אחרי חנות עם חוזים ל-10 שנים. הפוטנציאל הוא אדיר, לחברה יש הרבה מה להציע, אנשים באים וקונים וזה רק מתחזק והולך".