בית המשפט העליון דחה את ערעורו של השמאי משה איש-שלום, בעיקבות החלטת מועצת שמאי המקרקעין להשעותו למשך ארבעה חודשים.
המועצה הרשיעה את איש שלום בעבירה של "מתן שירות מקצועי שלא לפי מיטב שיקול הדעת". מועצת לשכת השמאים פעלה בהתאם להמלצת ועדת האתיקה שכללה את עו"ד נורית ישראלי, השמאי יובל דנוס, והשמאי אליעזר פישר. ההחלטה להרשיע את השמאי נתקבלה בעקבות תלונת בנק טפחות למשכנתאות נגדו.
על-פי התלונה, העריך איש-שלום עבור הבנק דירה בצפת בסך של 63,000 דולר. כ-14 חודשים בלבד לאחר מכן ניתנה חוות דעת שונה שהעריכה את הדירה לפי שווה של 37,000 דולר. ההצעה הגבוהה ביותר שנתקבלה בפועל היתה בסך 29,000 דולר, ובמחיר זה נמכרה הדירה. הערכתו של איש-שלום היתה גבוהה ביותר מכפליים מהמחיר בו נמכרה. לטענת הבנק, נגרם לו הפסד של כ-140,000 ש"ח.
איש שלום העיד כי השומה נערכה על-ידי איש שטח (אשר כיום הוא כבר שמאי) שביקר בדירה. השומה לא נחתמה על-ידו אלא על-ידי שמאי אחר ממשרדו. איש שלום הודה כי הוא נושא באחריות לשומה. במהלך הבירור התגלו עובדות קשות על סדרי העבודה ודרכי הכנת השומה במשרד. בין היתר לא נמצאו ניירות עבודה או רישומים שאפשרו שחזור עריכה של השומה. לטענת איש-שלום, השומה נערכה על צג המחשב.
ועדת האתיקה של מועצת שמאי המקרקעין מצאה את אופן עריכת השומה כרשלני, ולא לפי מיטב שיקול הדעת. איש-שלום לא הצליח להסביר את הבסיס לשומה שנערכה.
מועצת שמאי המקרקעין החליטה להשעת את איש-שלום למשך ארבעה חודשים. "לא מקובל על המועצה ששמאי מאפשר לאחר להשתמש בנייר הפירמה שלו, במשרדו ובשמו כדבר שבשיגרה וכשיטת עבודה, בהתבסס על כך שהבנק מכיר אותו ומכבד אותו, באופן שהשומה נחזית להיות כשומה שערך הוא עצמו ולא אחר..."
המועצה קבעה כי איש שלום עבד בצורה לא מקצועית, ללא תיק עבודה מסודר, וללא אפשרות ממשית לשחזר עריכת השומה ולהסבירה.
השעייתו של איש-שלום שוללת ממנו את הזכות לערוך ביקור בנכסים, ואת הזכות לאמן מתמחים. לאחר סיום ההשעייה יוכל לבקש רשות מחדש לאמן מתמחים.
