אתי אורגד תבעה את אבי דמתי בבית המשפט לתביעות קטנות בכפר-סבא בסכום של 20,978 שקל לאחר שלא הייתה מרוצה מעבודתו. מכתב התביעה עלה שבשנת 2003 אורגד התקשרה עם דמתי בהסכם לבניית חדר במרפסת בדירתה בעלת 2 חדרים תמורת 19,000 שקל. לטענתה, החדר שנבנה "סבל" בחורף מרטיבות שלא נפתרה, ודמתי, שהבטיח להביא מומחה שיבדוק את הרטיבות, הגיע לדירה עם דלי וצבע. "קצתי בזלזול שהפגין כלפי דמתי מאז שסיים את העבודה ולקח את כספי. אני לא מוכנה יותר להשאיר את ביצוע העבודה בידיו". אורגד פנתה למהנדס שבדק את החדר, וקבע שתיקונו יסתכם בסך של 14,934 שקל והיא ביקשה שדמתי יפצה אותה גם בגין הוצאות ועוגמת נפש.
בכתב ההגנה טען דמתי שאורגד השתהתה שש שנים עד שהגישה את התביעה, וגרמה לו לנזק ראייתי. "חלק מהעבודה בדירה בוצעו ע"י קבלן משנה שלא עובד כיום באזור ואין לי אפשרות להגיש נגדו הודעת צד ג'". דמתי הוסיף שהתביעה לא ראויה להתברר בהליך של תביעה קטנה, ויש להעבירה לביהמ"ש שלום.
בדיון בפני השופט דוד גדול, הצדדים הסכימו שההליך ימשך כתביעה קטנה. אורגד טענה שדמתי הגיע מספר פעמים לדירה בניסיונות לתקן את נזקי הרטיבות בלא הצלחה. דמתי השיב שהנזילה נגרמה בגלל שכנה מקומה למעלה שהניחה על גג הרעפים דלתות וחפצים שגרמו לנזק ולדליפת מים. עוד אמר שאיבד את כתובתו של קבלן המשנה שעבד איתו ואין לו את מי לתבוע.
השופט דחה בפסק הדין את טענתו של דמתי בדבר שיהוי: "הנתבע מודה שכבר שנים הוא יודע על הבעיה ומגיע לדירה ע"מ לפתור אותה אך מנסה לפטור עצמו בתואנה שהשכנה מעל גרמה לנזק. מעיון בחוות דעת המהנדס עולה שהגג, ללא קשר למצבו (רעפים שבורים בחלקם), הונח בשיפוע של 15% בעוד התקן הישראלי דורש שיפוע של 38%. העדר שיפוע מתאים גורם, לדעת המומחה, לחדירת המים. לפיכך, ממליץ המומחה לפרק את כל הגג ולבנותו מחדש בשיפוע תיקני". השופט הוסיף שאם דמתי איבד את הכתובת של קבלן המשנה אין לו אלא להלין על עצמו וחייב אותו לשלם לאורגד פיצוי בסך של 6,575 שקל בתוספת הוצאות משפט בסך 1,000 שקל.
