בשבת נשמעו שוב זמירות השבת מהיכל מדרשיית נעם העזוב, אלא שהפעם לא היו אלו תיכוניסטים בני-עשרה כפי שהיה בעשרות שנותיה של הישיבה התיכונית עד לסגירתה.

מדרשיית נעם בפרדס חנה, המוכרת יותר בשמה המדרשייה, נסגרה בסוף שנת 2006 ביום בו הלך לעולמו מי שעמד בראשה, הרב יהושע יגל ("הרב יוגל"). באותו תאריך ממש, כך יודעים לספר בני משפחתו, נספתה גם כל משפחתו של המחנך הדגול בשואה. בשנת 1944 הקים לנוער תנועת המזרחי, שהוריהם לא רצו כי ילמדו בישיבה אך מנגד רצו חינוך תורני, את הישיבה התיכונית הראשונה. אחרי המדרשייה החלה לאמץ שיטה זו המשלבת לימודי חול גם ישיבת כפר הרא"ה, שבראשית דרכה החלה כישיבה המלמדת רק לימודי קודש. לישיבה התיכונית שעמד בראשה קרא בשם המדרשייה, ולא כינה אותה תיכון או ישיבה. הקמת המוסד החינוכי, שזכה להצמיח אלפים רבים של תלמידים, נעשתה בעצה אחת עם רבו ה"חזון איש".

מקום נטוש

מאז סגירת המוסד, לפני כמעט שלוש שנים, נעשו ניסיונות למלא את החלל. המקום שימש זמן-מה כמרכז קליטה לעולים מבני שבט מנשה, הושכר למחנה הקיץ הגדול ביותר של תנועת חב"ד, ול-News1 נודע כי עיניים נלטשו אליו מצד גורמים שונים ובהם רשות שדות התעופה ואוניברסיטת בר-אילן. בינתיים שלטה במקום העזובה, המסדרונות העלו אבק והצמחייה התייבשה כמעט לחלוטין.

בסופו של דבר, החליטה מועצת המנהלים של המדרשייה כי המקום יועבר לשימושה של ישיבה גבוהה. ביום חמישי (20.8.09) נפתח "זמן אלול", הסמסטר הפותח של שנת הלימודים הישיבתית. אל שערי המדרשייה נכנסו 80-70 מתלמידי ישיבת "שיח ידידיה", בהם שני תלמידי עבר "מדרשיסטים", כמעט כולם רווקים, ורובם חובשי כיפות סרוגות שהגיעו מצפון הארץ וממרכזה.

זוהי הפעם החמישית בה מעתיקה הישיבה את מושבה, לאחר שקודם לכן הייתה בפתח תקוה, במגדל העמק, בגני תקוה ובקריית אונו. בראשות הישיבה, המזכירה במידת-מה את דרכה החינוכית של המדרשייה בהיבט של שילוב חרדים ודתיים-לאומיים, עומד הרב שלמה זלמן קליימן, שבעברו שימש כר"מ (רב-מחנך) במדרשייה וכראש ישיבה בישיבה התיכונית "יבנה" בחיפה, וידוע כאחד מטובי הלמדנים.

ייחודה של הישיבה מתבטא באי-התערבות סגל הרבנים בסוגיות של השקפה באשר ליחס לציונות. התלמידים מתמקדים בעיקר בלימודי גמרא, בעיקר בעיון, ומקדישים גם פרקי זמן קצרים ללימוד של הלכה ומוסר. שיעורי אמונה, הגות יהודית, כמעט שאין בה.