שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, קורא (יום א', 23.8.09) לנגיד בנק ישראל,
סטנלי פישר, לעמוד איתן מול הקריאות להעלות את הריבית. "הכלכלה העולמית עדיין במצב שברירי ובמדינות העולם לא מסתכנים בהעלאות ריבית - העלאת ריבית עלולה להיות ירייה ברגל" אומר ברוש.
לדברי ברוש, נגיד בנק ישראל הציל במדיניותו את היצוא הישראלי בשנה האחרונה. "אני יודע שהנגיד מודע לכובד האחריות הרובץ עליו ואני שב ומצדד במדיניותו היוצאת דופן בנחישותה. זאת, בניגוד לפופוליזם המשתלט על השיח הכלכלי", אמר.
מהתאחדות התעשיינים נמסר כי במקביל לירידה החדה בביקושים העולמיים נרשם בחודשים האחרונים תיסוף חד בשערו של השקל ביחס לדולר. מצב זה, לדברי ההתאחדות, הביא את היצוא הישראלי לנסות ולהתחרות בעולם בתנאים של פגיעה משמעותית בכושר התחרות. יש לציין, כי בנק ישראל נקט בשנה האחרונה במדיניות אגרסיבית במטרה לתמוך ביצוא באמצעות חיזוק שער הדולר. ירידה נוספת בשער הדולר-שקל בעקבות העלאת הריבית עלולה לפגוע בצורה משמעותית בניסיונות ההתאוששות של היצוא הישראלי, אמרו בהתאחדות.
לדברי גורמים בהתאחדות, במידה ובנק ישראל יקדים את העולם בשינוי מגמת הריבית עשוי המסר הפסיכולוגי לשגר לכאן תנועות הון גדולות של משקיעים פיננסיים. "ריבית בנק ישראל גבוהה כבר כיום ברבע עד מחצית האחוז מריבית הפד. המוסדות הפיננסיים בעולם פועלים בתנאים של ריבית אפסית ומחפשים מדינות אשר מבטיחות להם תשואה חיובית עם איתות להעלאות ריבית נוספות. תנועות הון אלו עשויות לחזק את השקל בצורה ניכרת ובכך לפגוע בהתחלת צמיחתו השברירית של היצוא", אמרו.
"צהלות השמחה על היציאה מן המיתון מוקדמות"
ברוש עצמו התייחס לצבר אינדיקטורים חיוביים אשר גורמים להערכתו לאופטימיות מוגזמת ואמר כי "משבר קולוסאלי כזה לא נגמר תוך מספר חודשים. איני שותף להערכות פרשנים כי המיתון כבר מאחרינו. המשק ירשום השנה צמיחה שלילית ונדרשת עבודה מרוכזת ומאומצת על-מנת לחזור לצמיחה ברת קיימא. כל צהלות הצמיחה מוקדמות מדי ומסוכנות שכן הן עלולות להביא לרפיון בהתנהלות הממשלתית בדיוק בשעה שבה רבבות המובטלים נדרשים להתמודדות ממשלתית נחושה".
הוא התייחס בנוסף לנתוני הצמיחה שפורסמו במשק ואמר כי "גם העלייה המזערית בצמיחה, בשיעור של רבע האחוז ברבעון השני של השנה נובעת בעיקר מהגדלה משמעותית של הוצאות הממשלה ובלעדיה הייתה נרשמת צמיחה שלילית של קרוב לאחוז". לדבריו, הסיבה העיקרית לעליה בהכנסות המדינה ממיסים אינה האצה בפעילות הכלכלית אלא העלאות מיסים חדות, הקדמת רכישות בשל שינויי המיסוי והתחדשות פעילותו שוק ההון.
בהתייחסו לעליות החדות בבורסות אמר ברוש: "גם כאן הסיבות לעליות ידועות לכולם- העדר אפיקי השקעה".
"אינפלציה גבוהה? בדיוק במרכז היעד"
על שיעור האינפלציה בשנה האחרונה אמר ברוש כי מדיניות הריבית לא מתיימרת לתקן את עליות המחירים שכבר קרו אלא מנסה להשיג את היעד קדימה. "תחזיות האינפלציה לשנה הקרובה הנן מעט מעל 2%, בדיוק במרכז יעד המחירים של בנק ישראל. העלאת הריבית לא תשפיע על היטל המים, העלאת המע"מ ואף לא על מחירי הדיור בצורה משמעותית", ציין. לדבריו, הסיבות למדדים הגבוהים אינם התעוררות כלכלית אלא העלאת המיסוי ומחירי הדיור ואין צורך לצנן את הביקושים באמצעות העלאת הריבית. ברוש ציין כי מתוך אינפלציה מצטברת של 3.5% ב-12 החודשים שחלפו, סעיף הדיור תרם כ-3% והשפעות המיסוי תרמו כ-1.1%. כלומר, בניטרול שני סעיפים אלו, לדבריו - ישנה ירידת מחירים במשק.
מהתאחדות התעשיינים נמסר כי סעיף הדיור רשם התמתנות בחודש האחרון אם כי ההערכות הן שמחירי הדיור יתאזנו רק עם הגדלת ההיצע - כשישתחררו מספיק קרקעות לבניה ושהבנקים יחזרו לממן פרויקטי נדל"ן בצורה משמעותית.
"הטיפול הממשלתי במשבר העולמי אינו יכול להיאחז באומדנים מוקדמים של שברירי צמיחה או בעליות בבורסה. צמיחה ברת קיימא תבוא רק משילוב של תקציבים ממשלתיים להשקעות ורכישות מקומיות, כפי שסוכם בפורום 'השולחן העגול' ומחיזוק משמעותי של כושר התחרות של היצוא הישראלי", הסביר ברוש. "הפעילות הכלכלית בישראל עדיין חלשה, העלאת ריבית בשלב כזה עלולה להיות ירייה ברגל".