מממצאי אגף הרווחה והחינוך של עיריית ירושלים נלמד, כי אוכלוסיות בארץ נחשבות מועדפות יותר בתחום החינוך והרווחה על-פני אחרות.
ממצאים אלו נחשפו על-ידי פרופ' שמעון שטרית, מ"מ ראש עיריית ירושלים ויו"ר הוועדה לפיתוח כלכלה ותעשיה, במסיבת עיתונאים שקיים השבוע.
אגף הרווחה והחינוך בירושלים השווה נתונים בתחום החינוך והרווחה, על-סמך ביצוע בפועל בשנים 99' ו-2000 בשלוש הערים הגדולות בארץ: ירושלים, חיפה ותל אביב. על-פי הנתונים עולה, כי ההשקעה הכספית בחיפה וירושלים נמוכה בכשליש מזו של עיריית תל אביב.
בשנת 2000 השקיעה עיריית ירושלים בתחום החינוך 684 מיליון ש"ח, סכום דומה - 766 מיליון ש"ח העבירה עיריית חיפה. לעומת זאת, עיריית תל אביב דאגה להזרים לתושביה באותה שנה 1,528 מיליארד שקלים.
בתחום הרווחה - בשנת 2000 עיריית ירושלים השקיעה 464 מיליון ש"ח, חיפה 434 מיליון ש"ח ותל אביב 842 מיליון ש"ח; באותה שנה בתחום התרבות השקיעה עיריית ירושלים 150 מיליון ש"ח, חיפה השקיעה 155 מיליון ש"ח ותל אביב 379 מיליון ש"ח.
סך-הכל לשנת 2000 (נתונים דומים - בשיעור של כשליש נלמדים גם מסכומי הכספים שהושקעו בשנת 99'). השקיעה עיריית ירושלים בתחומי חינוך רווחה, ספורט, תרבות מתנס"ים ואחרים: 1,465 מיליארד ש"ח. חיפה - 1,458 מיליארד ש"ח ותל אביב - 3,263 מיליארד שקלים.
במסיבת העיתונאים עמד פרופ' שטרית גם על מצבה הכלכלי הקשה של הבירה, אשר נובע, כאמור, מהמשבר הכלכלי במשק בשנתיים וחצי האחרונות. לדבריו, ירושלים מופלית לרעה גם בתחום הכלכלי, כאשר המשבר שם חמור אף יותר מאשר זה שבשאר חלקי הארץ. בדבריו הוא הסתמך על-פי נתוני השנתון הסטטיסטי לירושלים.
כך עולה, שרמת השכר החודשי הממוצע ברוטו בבירה, היא מהנמוכות במשק. בשנת 2000: 7,021 ש"ח בירושלים, לעומת 8,487 ש"ח בתל אביב ו-8215 ש"ח בחיפה. ירושלים סובלת גם מצפיפות דיור גבוהה בכ-25% בהשוואה לשתי הערים.
לדבריו, מצב זה הוא אחד הגורמים להגירה שלילית של אוכלוסיה סוציו-אקונומית חזקה מירושלים. בשנים 1990-2001 היגרו לירושלים 115,800 אנשים, לעומת 191,100 אנשים שעזבו אותה, כלומר נגרעו מירושלים 75,300 תושבים.
בהכנות לקראת המאבק הקשה לראשות עיריית ירושלים, פרופ' שטרית מצא מקום להציג תוכנית צמיחה כלכלית לבירה. בדבריו הוא עמד על המצב הכלכלי הקשה אשר מחייב מהלך משמעותי שיחלץ את העיר מקפאונה ויצמצם את ההגירה השלילית. בתוך כך, הוא דיבר על פרויקטים שונים לצמיחה בתחום חינוך, עסקים, צמיחה אישית והבינוי.
בפרויקט בתחום הבינוי אשר נושא את השם "ירושלים של מעלה", הציע פרופ' שטרית תוכנית אשר לא סיפקה את דעת העיתונאים שנכחו. ההצעה כללה הענקת זכויות בניה עד 5 או 6 קומות על בסיס הבניה הקיימת בכל בתי המגורים באזורים שיקבעו בעיר. המטרה כביכול מובנת: ניצול הקרקע ומניעת צפיפות מגורים ואוכלוסיה בעיר.
עם זאת, לא עמד שטרית על יישום התוכנית במחינה פרקטית: האם היא אפשרית על בסיס היסודות בשטח (הרי מדובר בבניינים ישנים שעליהם, בהצעתו, לבנות עוד 5-6 קומות). כמו-כן, הוא לא ענה האם התוכנית תחייב שינוי סביבתי - הרחבת מקומות חניה ועוד. ראוי לציין, התוכנית אמורה להיות ממומנת על חשבון ציבור התושבים. מעניין אם תושבי ירושלים יתפתו לשלם את הסכום שירים אותם מעלה, או לבחור בפרופ' שטרית כראש העירייה הבא של ירושלים.
