|
בדרך כלל מצב שפיר [צילום: האגודה למלחמה בסרטן]
|
|
|
|
|
צרידות, המכונה גם דיספוניה, היא הפרעה המאופיינת בשינוי איכות, גובה ורמת הקול, או מאמץ ווקלי הפוגע בתקשורת או באיכות החיים הקשורה לקול. צרידות עלולה לפגוע בכל אחד, מתינוקות רכים וילדים צעירים ועד אנשים מבוגרים בכל גיל.
סקר שנעשה לאחרונה על-ידי האקדמיה האמרינקית לאותולרינולוגיה (תורת האוזן והגרון) - "הקרן לניתוחי ראש וצוואר" - גילה כי אנשים רבים לא מודעים לגורמים האפשריים ולטיפולים המתאימים לדיספוניה. כמעט מחצית מהאנשים שנסקרו לא היו מודעים גם לכך שצרידות מתמשכת עלולה להיות תסמין לסרטן.
מחקר נפרד גילה כי רק 5.9% מהאנשים שסבלו מצרידות פנו לטיפול.
הקרן פרסמה קווים מנחים המיועדים לעזור לאנשי המקצוע לזהות ולטפל בחולים הסובלים מצרידות. הקווים המנחים מדגישים את דרכי הטיפול בבעית בריאות שכיחה זו הן על-ידי הרופאים והן על-ידי החולים.
צרידות פוגעת בכ-20 מיליון בני אדם בארצות הברית בלבד בכל רגע נתון, ואחד מכל שלושה יסבלו מהמצב בשלב כלשהו בחייהם. בנוסף להשפעה שיש למצב על הבריאות ועל איכות החיים, מצב של דיספוניה עשוי לגרור אחריו ביקורים תכופים אצל הרופא ואובדן ימי עבודה בשווי מיליוני דולרים.
רוב מקרי הצרידות נגרמים ממצבים שפירים, אך המצב עלול גם להיות תסמין למצב רציני או מתקדם הרבה יותר, הדורש אבחון וטיפול מיידיים. הקווים המנחים החדשים מיועדים ליעל את האבחון, לזהות את הטיפול המתאים המהיר ביותר, לשפר את התוצאות ולהרחיב את הייעוץ והחינוך המניעתיים בנושא.
צרידות שכיחה הרבה יותר בקרב נשים - ב-50% יותר מגברים - בילדים, במיוחד בגילאים 8 עד 14,בקשישים, ואצל אנשים המשתמשים בקולם במסגרת עבודתם, כמו מורים, שחקנים, ואנשים העוסקים בטלמרקטינג. לאור העובדה שחולים הפונים לטיפול מגיעים לסוגים שונים של מטפלים, הקווים המנחים מיועדים לרופאים בכל התחומים, שעוסקים גם באבחון וטיפול בחולים הסובלים מצרידות.
גורמי מפתח בקווים המנחים כוללים הצעות כמו העלאת המודעות לכך שלמרות שצרידות היא בדרך כלל תוצאה של גורמים שפירים, רופאים לא צריכים להתעלם מהאפשרות של מצב רציני כמו גידול בגרון או תופעות לוואי של תרופה, וכי יש לבצע לרינגוסקופיה, הליך המבוצע במרפאת הרופא, ומטרתו בדיקת בית הקול ומיתרי הקול, במקרים בהם הצרידות מתמשכת או שהגורם למצב אינו ודאי.
הקווים המנחים קובעים גם כי אין לרשום תרופות אנטי-ריפלוקס לצרידות, אלא אם התסמינים למחלת ההחזר הוושטי (GERD), כמו צרבת או סימני דלקתיות בגרון, מזוהים במהלך הבדיקה.
ניתן להוריד את הסיכון לצרידות על-ידי אמצעי מניעה כמו מניעת התייבשות, התרחקות מגורמים מגרים כמו עשן סיגריות, ותרגול מיתרי הקול במהלך שימוש מסיבי בקול.
בתקופה של רפורמה בבריאות וקיום מחקרים השוואתיים יעילים, קווים מנחים ברורים שעוזרים לשפר את האיכות, לתרום לתוצאות אופטימליות, לצמצם נזקים ולהוריד את מספר הטיפולים שאינם מתאימים, יספקו לרופאים את הכלים להם הם זקוקים כדי לזהות את הנושא בשלב מוקדם, ולהמנע מתוצאות בעייתויות ולצמצם את העלויות הרפואיות.