בית המשפט התיר (יום ה', 10.9.09) העלאתן לדוכן העדים של חלק מהמתלוננות נגד הנשיא לשעבר משה קצב, למרות שעל עניינן חלה התיישנות ואינן מופיעות כלל בכתב האישום. זאת בעקבות טענת הפרקליטות כי עדותן תאפשר להוכיח כי במעשיו של קצב לכאורה הייתה "שיטה". בהחלטה כתבו השופטים כי בעדויות "יש לכאורה ערך ראייתי פוטנציאלי העולה על הנזק שיכול להיגרם לנאשם ולהליך המשפטי".

בית משפט המחוזי בתל אביב נענה לבקשת הפרקליטות והתיר העדרת שלוש מהמתלוננות נגד הנשיא לשעבר משה קצב. מדובר בחלק מחמש המתלוננות נגדו שעל עניינן חלה התיישנות. החלטה באה למרות התנגדות ההגנה שטענה כי מדובר בניסיון של הפרקליטות "להרחיב את החזית ולהטיל רפש בקצב וכי הדבר יביא 'לזיהום' ההליך המשפטי ועלול להטות את בית המשפט להרשיעו". ההגנה טענה כי קיים קושי להתגונן מפני טענות המועלות לאחר שנים רבות כמו זו שתעיד על מעשיו של קצב לכאורה לפני 19 שנים. עוד טענה ההגנה כי יש לקחת בחשבון אפשרות לתיאום עדויות "בשל זליגת מידע רב לתקשורת במהלך תקופת החקירה".

מנגד הפרקליטות טענה כי בעדויות אלו אפשר לבסס את הטענה כי מדובר היה בשיטה וכן ניתן יהיה להוכיח כוונה פלילית. עוד נטען כי בבסיס העדויות עומדים "קווי דימיון המתאפיינים בעיקר באופן ניצול יחסי המרות במסגרת יחסי עבודה".

כאמור השופטים ג'ורג' קרא, מרים סוקולוב ויהודית שבח התירו עדויותיהן המלאות של שלוש מתוך החמש. לאחת מהן הותר להעיד עדות הנוגעת "לאירועים וליחסים שבינה לבין הנאשם וככל שהעדה ראתה ושמעה מכלי ראשון, על היחסים שבין הנאשם לבין עובדות אחרות במשרד התחבורה". עדות נוספת נפסלה לגמרי. השופטים כתבו כי "אין בעדותה של עדה זו גם אם תתקבל על ידינו כמהימנה, ערך הוכחתי מהותי בכל הנוגע להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת באישומים נשוא כתב האישום שבפנינו".