מאחר שלא נמצאה תשתית ראייתית מספקת לקשור את כ"ץ למינויים הפוליטיים ברשות לפיקוח חקלאי - שם מדובר היה במספר רב יחסית של מינויים - וכן לחשדות הנוספים שנחקרו כאמור. חומר הראיות מבסס את מעורבותו של כ"ץ רק במינויים של ג'ורנו וצור במועצת החלב. לפיכך, לא מצא היועמ"ש לבסס בענייננו אישום בעבירה של מרמה והפרת אמונים על קיומה של תופעה נרחבת ושיטתית של מינויים פוליטיים. משכך, נותר לו אפוא לבחון, האם בנסיבות מינויים של צור וג'ורנו - כשלעצמם - קיימים יסודות מחמירים, העולים כדי אותה "פגיעה מהותית" בערכים המוגנים על-ידי העבירה שיש בהם כדי לבסס אישום פלילי, אף שמדובר במינויים מעטים.

"בחינה יסודית של חומר הראיות מעלה כי לא ניתן להשיב תשובה נחרצת לשאלה, האם אומנם שיקולי מדיניות הם אלה שהנחו את השר כ"ץ במינויים של ג'ורנו וצור במועצת החלב, או שמא היו אלה אך שיקולים פוליטיים. ככל הנראה היו כאן גם מאלה וגם מאלה", כתב מזוז.

עוד כתב: בבחינת שאלה זו נמצא כי קיים קושי להוכיח כי השיקולים שהובילו את כ"ץ לביצוע הפעולות שנקט היו שיקולים פוליטיים גרידא. מחומר הראיות עולה, כי כ"ץ הסתייג מאוד מהתנהלות מועצת החלב ומהאופן בו בוצעה הרפורמה בענף החלב, והוא ראה צורך בנטילת סמכויות ניהול מכסות החלב מידי מועצת החלב כדי לאפשר לו לפקח על תחום המכסות ולהטמיע את השינויים הנדרשים לטעמו. נוכח האמור, ולאור הפעולות השונות שנקט כ"ץ לקידום הרפורמה במשק החלב, כעולה מחומר הראיות, לא ניתן לשלול את הטענה, כי פעולותיו להצבת שני אנשי אמונו הנ"ל בעמדות המפתח במועצה אכן נועדו לאפשר את קידום המדיניות אותה רצה להוביל.

בסיכומם של דברים, קבע היועץ כי אין ספק שהתנהלותו של השר כ"ץ, בתפקידו כשר החקלאות וכממונה על המועצות החקלאיות והגופים הקשורים במשרד החקלאות, במסגרת הפרשות שנחקרו בתיק זה, כללה גם פעולות לא ראויות ולא תקינות - במעשה ובמחדל.

עם זאת, נמצאה בחומר הראיות קיימת תשתית ראייתית לכאורה נגד מעורבים אחרים בפרשות שנחקרו - ובהם מיכאל אילון, ששימש בתקופה הרלוונטית כיועצו הבכיר של כ"ץ ומנכ"ל מועצת הצמחים, ונגד מרדכי הלפרין, מנהל מועצת הלול בתקופה הרלוונטית - לביצוע עבירות שונות, במספר פרשיות (שברובן המכריע לא היה כ"ץ מעורב). בהתאם לכך נשלחו הודעות לאילון ולהלפרין על-ידי פרקליטות מחוז מרכז, כי נשקלת הגשת כתב אישום נגדם והם הוזמנו לפרט את טענותיהם.

החשדות שנחקרו התייחסו למעורבות השר כ"ץ וגורמים נוספים במינויים פוליטיים ובפעולות פסולות אחרות במשרד החקלאות ובגופים הקשורים עמו - מועצת הצמחים, מועצת החלב, הרשות לפיקוח חקלאי ומועצת הלול. החשדות התייחסו לתקופת כהונתו של כ"ץ כשר החקלאות בשנים 2005-2003. בתקופה זו יזם השר כ"ץ רפורמה במועצות הייצור החקלאיות הקשורות למשרד החקלאות, אשר בחלקה עוגנה גם בחקיקה.

עיקרי החשדות שנחקרו נגד כ"ץ עסקו בחשד למעורבותו, באמצעות אילון, במינוי עובדים עונתיים בעלי זיקה פוליטית ברשות לפיקוח חקלאי; במינוי של מקורביו לשני תפקידים בכירים במועצת החלב, תוך דחיקת רגליהם של מי שכיהנו בתפקידים אלה קודם לכן; במעורבות בביצוע סקר פוליטי בקרב חברי מרכז הליכוד על-ידי עובדים במועצת הלול שנערך בהנחיית הלפרין, ובמעורבות במינוי בעלת זיקה פוליטית כעוזרת של הלפרין; במעורבות בהשפעה על עובד המשרד לוותר על זכייתו במכרז כדי לאפשר את מינויו של המתמודד שזכה במקום השני; וכן חשדות למעורבותו בפעולות של הסתרת מידע מהוועדה לבדיקת מינויים שלפי חוק החברות הממשלתיות בקשר עם הליכי אישור מינויו של אילון כמנכ"ל מועצת הצמחים.

מעורבות כ"ץ במינויים במועצת החלב אינה מוטלת בספק

אשר למינויים במועצת החלב - בניגוד לפרשות האחרות, בהן לא נמצאה כאמור תשתית ראייתית מספקת למעורבותו של כ"ץ, הרי שבנוגע למינויים במועצת החלב, קיימת בחומר הראיות תשתית ראייתית להוכחת מעורבותו של השר כ"ץ בניסיון למנות את אלי ג'ורנו לתפקיד מתאם מכסות החלב ובמינויו של חיים צור כיו"ר מועצת החלב. גם קיומה של זיקה פוליטית מובהקת של ג'ורנו וצור לכ"ץ, כחברי מרכז ליכוד שתמכו בו ערב בחירתו, אינה מוטלת בספק.

הקושי שהתעורר בפרשה זו אינו בביסוס ראייתי של עצם המעורבות במינויים, אלא באשר לשיקולים שהנחו את כ"ץ בפעולותיו אלה ובאשר למשמעות המשפטית-נורמטיבית של מעורבות זו, היינו - האם במינויים אלו, כשלעצמם, בנסיבות אלה יש כדי לבסס עבירה פלילית של מרמה והפרת אמונים.

היועמ"ש כתב בהחלטתו: "תופעת המינויים הפוליטיים והמינויים הבלתי תקינים האחרים היא נגע הפוגע בטוהר המידות ובאמון הציבור בשירות הציבורי. בית המשפט קבע, כי 'המינוי הפוליטי מהווה הפרת אמון של הרשות המבצעת כרשות ציבורית כלפי הציבור'. מינוי כזה עלול גם להוות פעולה בניגוד עניינים, שכן מעצם טיבו הוא מערב שיקולים זרים, פוליטיים או אישיים, בהחלטות שאמורות להתקבל משיקולים מקצועיים ומתוך נאמנות לאינטרס הציבורי.

"העיקרון לפיו אסור לאדם להימצא במצב של ניגוד עניינים הוכר כאחד הדפוסים המובהקים של מעשה מרמה והפרת אמונים. עם זאת, לא כל פעולה של עובד ציבור במצב של ניגוד עניינים ולא כל מינוי פוליטי עולים כדי עבירה פלילית. ניגוד עניינים יכול להתרחש בעוצמות ובנסיבות שונות, שיש בהן כדי להשליך על המשמעות הנורמטיבית של ההתנהגות, וממילא על ההכרעה האם עניין לנו במעשה פלילי, או שמא מדובר אך בפגם אתי או מינהלי - הכרעה אשר לא פעם אינה קלה כלל ועיקר.

"כידוע, בדיון הנוסף בפרשת שבס נעשה ניסיון להבהיר את גבולות עבירת המרמה והפרת אמונים, בעיקר בהקשר של ניגוד עניינים. נקבע שם, כי הערכים המוגנים בעבירה זו הם: אמון הציבור בעובדי הציבור, טוהר המידות של עובד הציבור והאינטרס הציבורי עליו מופקד עובד הציבור שנועד להבטיח את פעילותו התקינה של המינהל הציבורי. כן נקבע, כי על-מנת שמעשה של עובד ציבור ייכנס בגדרה של העבירה עליו לפגוע 'פגיעה מהותית' באחד או יותר מהערכים המוגנים הללו, או שיהיה בו 'פן מחמיר נוסף'. במסגרת זו נמנו מספר פרמטרים לבחינת עוצמת ומהות הפגיעה, וביניהם: מידת הסטייה מן השורה, היקף התופעה וקיומה של התנהגות שיטתית, מניע מושחת וכיו"ב.

"על-רקע עקרונות אלה, ככלל ניתן לייחס עבירה של מרמה והפרת אמונים בגין מינויים פוליטיים או מינויים פסולים אחרים, מקום שמדובר בפעולה נרחבת ושיטתית של מינויים פוליטיים, ו/או מקום בו קיימות נסיבות מחמירות הכרוכות במינויים, העולים כדי אותה 'פגיעה מהותית' בערכים המוגנים על-ידי העבירה.